פתיחה -:2 ניסוכים על גבי המזבח:
תניא ר' נתן אומר {במדבר כח-ז} בקדש הסך נסך שכר לה' בשני ניסוכין הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין (תענית ג,ע"א)
א.תיקון ע"י מים :
1.גשמי ברכה או מבול:
וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה (בראשית ז,יב)
וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ(שם,שם,יז)
מדוע נוקטת התורה פעם בלשון גשם ופעם בלשון מבול?
ויהי הגשם על הארץ. ולהלן הוא אומר ויהי המבול, אלא כשהורידן הורידן ברחמים, שאם יחזרו יהיו גשמי ברכה, וכשלא חזרו היו למבול:(רש"י,שם)
כמה מוסר השכל יש בדבר,שגם כאשר נגזר העונש ניתן עדיין לשנותו על ידי חזרה בתשובה (ע"פ שפתי צדיק,רבי פנחס מנחם אלעזר מפילץ,מתוך חומש פניני החסידות)
2.המבול כמקווה:
הקב"ה מחריב את עולמו במשך 40 יום הרומזים גם למקווה טהרה שבו יש 40 סאה לפחות והלא המבול הוא מען מקווה טהרה לעולם(לוחות אבן, הרב אברהם צוקרמן ע"פ דברי האדמור הזקן של חב"ד)
3.דברים הצריכים נטילת ידיים במים:
אלו דברים צריכים נטילה במים. הקם מהמטה. והיוצא מבית הכסא. ומבית המרחץ. והנוטל צפרניו. והחולץ מנעליו. והנוגע ברגליו. והחופף ראשו. ויש אומרים אף ההולך בין המתים. ומי שנגע במת. ומי שמפליא כליו. והמשמש מטתו. והנוגע בכנה. והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל אם תלמיד חכם הוא תלמודו משתכח ואם אינו תלמיד חכם יוצא מדעתו:(שו"ע,אורח חיים,ד,יח)
בידו - במקומות המטונפות שיש בהם מלמולי זיעה:(מ"ב,סעיף קטן מו)
יוצא מדעתו - עיין בא"ר דר"ל דנתלבש בו רוח שטות ועי"ז יוכל לבוא אח"כ לעבירה וכמאמרם דאין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות:(מ"ב,סעיף קטן מז)
ב.קלקול ע"י יין:
וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה (בראשית ט,כ-כא)
1.מדוע בחר נח לנטוע תחילה דווקא עצי גפן ?
וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כֶּרֶם. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי. אֶחָד אָמַר מִגַּן עֵדֶן [נתרכבה] גֹּרְשָׁה וְנָטַע אוֹתָהּ כָּאן. וְאֶחָד אָמַר בָּאָרֶץ הָיְתָה, וְעָקַר אוֹתָהּ וְשָׁתַל אוֹתָהּ, וּבְאוֹתוֹ יוֹם עָשְׂתָה פֵרוֹת וְנִצְנְצוּ לִבְלוּבִים וַעֲנָבִים, וְהָיָה סוֹחֵט אוֹתָהּ וְשׁוֹתֶה מֵהַיַּיִן וּמִשְׁתַּכֵּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, סוֹד הַחָכְמָה הוּא כָּאן בַּפָּסוּק הַזֶּה. כְּשֶׁרָצָה נֹחַ לִבְדֹּק בְּאוֹתוֹ חֵטְא שֶׁבָּדַק אָדָם הָרִאשׁוֹן - לֹא כְּדֵי לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֶלָּא לָדַעַת וּלְתַקֵּן הָעוֹלָם, וְלֹא יָכֹל. סָחַט עֲנָבִים לִבְדֹּק בְּאוֹתוֹ כֶּרֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לָזֶה, [אז] וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל, וְלֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד... (זוהר ,בראשית,דף עג ע"א-ע"ב)
2.מקצת הלכות כוס של קידוש על היין:
מקדש על כוס מלא יין שלא יהיה פגום וטעון כל מה שטעון כוס של ברכת המזון ואומר ויכלו מעומד ואחר כך אומר בורא פרי הגפן ואחר כך קידוש (שו"ע,רעא,סעיף י)
והנה מדברי רבינו הב''י שכתב: ''ולמחר מקדש במה שנשאר בכוס ראשון'', למדנו דאף על גב דאין לו כוס מלא - מקדשין עליו אם רק יש בו רביעית. והא דבעינן מלא - היינו בדאפשר, אבל בדלא אפשר - מקדשינן גם כשאינו מלא.(ערוך השולחן,רעא,סעיף ל)
צריך לחזור אחר כוס שלם: (שו"ע,קפג,ג)
שלם - שלא יהיה גוף הכוס שבור ולא פגום בשפתו אפילו (ט) חסרון מועט [ובנסדק (י) יש להקפיד לכתחלה (יא) אפילו בלא חסרון כלל] וכן אם גוף הכוס שלם רק בסיסו נשבר ג"כ יש להקפיד (יב) ואפילו יכול לעמוד על בסיסו (יג) אם לא שאין לו אחר יש להקל (יד) בכל זה (מ"ב,שם,סעיף קטן יא)
סיכום: מים-לטהרה, יין-לקדושה:
טהור פירושו ההיפך מטמא, כמו שנקי זה "לא מלוכלך" .
טהרה, אם כן, היא מצב בו אדם מתנקה מן התאוות והמידות הרעות שיש בו.
קדושה היא למעלה מטהרה, ופירושה שחלים על האדם חוקים גבוהים הרבה יותר מעל כוחות הטבע. לא רק שהוא נקי מחטא ברגע זה, אלא שמהותו הפכה להיות מרוממת ומופרשת מן הרצון לחטא ולרע.
( ע"פ הרב ארז משה דורון )
תניא ר' נתן אומר {במדבר כח-ז} בקדש הסך נסך שכר לה' בשני ניסוכין הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין (תענית ג,ע"א)
א.תיקון ע"י מים :
1.גשמי ברכה או מבול:
וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה (בראשית ז,יב)
וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ(שם,שם,יז)
מדוע נוקטת התורה פעם בלשון גשם ופעם בלשון מבול?
ויהי הגשם על הארץ. ולהלן הוא אומר ויהי המבול, אלא כשהורידן הורידן ברחמים, שאם יחזרו יהיו גשמי ברכה, וכשלא חזרו היו למבול:(רש"י,שם)
כמה מוסר השכל יש בדבר,שגם כאשר נגזר העונש ניתן עדיין לשנותו על ידי חזרה בתשובה (ע"פ שפתי צדיק,רבי פנחס מנחם אלעזר מפילץ,מתוך חומש פניני החסידות)
2.המבול כמקווה:
הקב"ה מחריב את עולמו במשך 40 יום הרומזים גם למקווה טהרה שבו יש 40 סאה לפחות והלא המבול הוא מען מקווה טהרה לעולם(לוחות אבן, הרב אברהם צוקרמן ע"פ דברי האדמור הזקן של חב"ד)
3.דברים הצריכים נטילת ידיים במים:
אלו דברים צריכים נטילה במים. הקם מהמטה. והיוצא מבית הכסא. ומבית המרחץ. והנוטל צפרניו. והחולץ מנעליו. והנוגע ברגליו. והחופף ראשו. ויש אומרים אף ההולך בין המתים. ומי שנגע במת. ומי שמפליא כליו. והמשמש מטתו. והנוגע בכנה. והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל אם תלמיד חכם הוא תלמודו משתכח ואם אינו תלמיד חכם יוצא מדעתו:(שו"ע,אורח חיים,ד,יח)
בידו - במקומות המטונפות שיש בהם מלמולי זיעה:(מ"ב,סעיף קטן מו)
יוצא מדעתו - עיין בא"ר דר"ל דנתלבש בו רוח שטות ועי"ז יוכל לבוא אח"כ לעבירה וכמאמרם דאין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות:(מ"ב,סעיף קטן מז)
ב.קלקול ע"י יין:
וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה (בראשית ט,כ-כא)
1.מדוע בחר נח לנטוע תחילה דווקא עצי גפן ?
וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כֶּרֶם. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי. אֶחָד אָמַר מִגַּן עֵדֶן [נתרכבה] גֹּרְשָׁה וְנָטַע אוֹתָהּ כָּאן. וְאֶחָד אָמַר בָּאָרֶץ הָיְתָה, וְעָקַר אוֹתָהּ וְשָׁתַל אוֹתָהּ, וּבְאוֹתוֹ יוֹם עָשְׂתָה פֵרוֹת וְנִצְנְצוּ לִבְלוּבִים וַעֲנָבִים, וְהָיָה סוֹחֵט אוֹתָהּ וְשׁוֹתֶה מֵהַיַּיִן וּמִשְׁתַּכֵּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, סוֹד הַחָכְמָה הוּא כָּאן בַּפָּסוּק הַזֶּה. כְּשֶׁרָצָה נֹחַ לִבְדֹּק בְּאוֹתוֹ חֵטְא שֶׁבָּדַק אָדָם הָרִאשׁוֹן - לֹא כְּדֵי לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֶלָּא לָדַעַת וּלְתַקֵּן הָעוֹלָם, וְלֹא יָכֹל. סָחַט עֲנָבִים לִבְדֹּק בְּאוֹתוֹ כֶּרֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לָזֶה, [אז] וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל, וְלֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד... (זוהר ,בראשית,דף עג ע"א-ע"ב)
2.מקצת הלכות כוס של קידוש על היין:
מקדש על כוס מלא יין שלא יהיה פגום וטעון כל מה שטעון כוס של ברכת המזון ואומר ויכלו מעומד ואחר כך אומר בורא פרי הגפן ואחר כך קידוש (שו"ע,רעא,סעיף י)
והנה מדברי רבינו הב''י שכתב: ''ולמחר מקדש במה שנשאר בכוס ראשון'', למדנו דאף על גב דאין לו כוס מלא - מקדשין עליו אם רק יש בו רביעית. והא דבעינן מלא - היינו בדאפשר, אבל בדלא אפשר - מקדשינן גם כשאינו מלא.(ערוך השולחן,רעא,סעיף ל)
צריך לחזור אחר כוס שלם: (שו"ע,קפג,ג)
שלם - שלא יהיה גוף הכוס שבור ולא פגום בשפתו אפילו (ט) חסרון מועט [ובנסדק (י) יש להקפיד לכתחלה (יא) אפילו בלא חסרון כלל] וכן אם גוף הכוס שלם רק בסיסו נשבר ג"כ יש להקפיד (יב) ואפילו יכול לעמוד על בסיסו (יג) אם לא שאין לו אחר יש להקל (יד) בכל זה (מ"ב,שם,סעיף קטן יא)
סיכום: מים-לטהרה, יין-לקדושה:
טהור פירושו ההיפך מטמא, כמו שנקי זה "לא מלוכלך" .
טהרה, אם כן, היא מצב בו אדם מתנקה מן התאוות והמידות הרעות שיש בו.
קדושה היא למעלה מטהרה, ופירושה שחלים על האדם חוקים גבוהים הרבה יותר מעל כוחות הטבע. לא רק שהוא נקי מחטא ברגע זה, אלא שמהותו הפכה להיות מרוממת ומופרשת מן הרצון לחטא ולרע.
( ע"פ הרב ארז משה דורון )
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה