פתיחה:
רבן שמעון בן גמליאל אומר :על שלשה דברים העולם עומד , על הדין ועל האמת ועל השלום , שנאמר (זכריה ח) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם : (אבות,א,יח)
העולם עומד . ישובן של בני אדם מתקיים . אין זה כמו העולם עומד דלעיל : על הדין . לזכות את הזכאי ולחייב את החייב : ועל האמת . שלא ישקרו איש בעמיתו : ועל השלום . בין המלכיות , ובין אדם לחבירו : (שם,ר"ע מברטנורה)
אותיות של אמת בשתי רגלים, של שקר ברגל אחת. כל שעושה אמת מקויים, ושקר אינו מקויים. אותיות של אמת מרוחקין זה מזה ושל שקר מקורבין. אמת- קשה לעשות, ושקר- עומד מאחורי האוזן.(ילקוט שמעוני, בראשית ג').
חותמו של ה'-אמת:
אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן וּמַהוּ חֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת, וְלָמָּה אֱמֶת, אֱמֶת יֵשׁ בּוֹ שָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת, אָלֶ''ף רִאשׁוֹן שֶׁל אוֹתִיּוֹת, מֶ''ם אֶמְצָעִית, תי''ו סוֹפָן, לוֹמַר (ישעיה מד, ו): אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים (דברים רבא,א,י)
חינוך לאמירת אמת:
רב הוה קא מצערא ליה דביתהו כי אמר לה עבידי לי טלופחי עבדא ליה חימצי חימצי עבדא ליה טלופחי כי גדל חייא בריה אפיך לה אמר ליה איעליא לך אמך אמר ליה אנא הוא דקא אפיכנא לה אמר ליה היינו דקא אמרי אינשי דנפיק מינך טעמא מלפך את לא תעביד הכי שנאמר {ירמיה ט-ד} למדו לשונם דבר שקר
תרגום:
רב - הייתה אשתו מצערת אותו: כשאמר לה 'עשי לי עדשים' - עשתה לו קטניות; 'קטניות' - עשתה לו עדשים. כשגדל חייא בנו, היה הופך לה את דברי אביו. אמר לו: אמך השתפרה. אמר לו: אני הוא שהופך לה את דבריך. אמר לו: זהו שאומרים אנשים, פעמים שהבן מחכים את אביו. אני היה לי לעשות כך, אתה אל תעשה כך, שנאמר "לימדו לשונם דבר שקר"
(יבמות סג,ע"א)
שקרים לבנים:
אמר רבא מריש הוה אמינא ליכא קושטא בעלמא אמר לי ההוא מרבנן ורב טבות שמיה ואמרי לה רב טביומי שמיה דאי הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדבוריה זימנא חדא איקלעי לההוא אתרא וקושטא שמיה ולא הוו משני בדיבורייהו ולא הוה מיית איניש מהתם בלא זימניה נסיבי איתתא מינהון והוו לי תרתין בנין מינה יומא חד הוה יתבא דביתהו וקא חייפא רישה אתאי שיבבתה טרפא אדשא סבר לאו אורח ארעא אמר לה ליתא הכא שכיבו ליה תרתין בנין אתו אינשי דאתרא לקמיה אמרו ליה מאי האי אמר להו הכי הוה מעשה א''ל במטותא מינך פוק מאתרין ולא תגרי בהו מותנא בהנך אינשי
תרגום:
אמר רבא מלכתחילה הייתי סובר שאין אמת בעולם. אמר לי אחד מהחכמים ששמו רב טבות ויש אומרים ששמו רב טביומי שאילו היו נותנים לו כל המקומות בעולם לא היה משנה בדיבורו. יום אחד נקלע לאותו מקום ששמו אמת ולא היו משנים בדיבורם שם ולא מת איש משם לפני זמנו. נשא אישה מהם והיו לו ממנה שני בנים יום אחד ישבה אשתו והייתה חופפת ראשה באה שכנתה והקישה בדלת חשב שאין זה דרך ארץ ואמר לה שאיננה כאן. מתו לו שני בניו באו אנשי העיר לפניו ושאלו מה זה אמר להם כך היה מעשה אמרו לו בבקשה ממך צא ממקומנו ולא תגרה בהם את המוות באותם אנשים(סנהדרין,צז,ע"א)
שבועה על האמת:
מעשה באדם אחד בשני בצורת שהפקיד דינר זהב אצל אלמנה והניחתו בכד של קמח ואפאתו בפת ונתנתו לעני לימים בא בעל הדינר ואמר לה הבי לי דינרי אמרה ליה יהנה סם המות באחד מבניה של אותה אשה אם נהניתי מדינרך כלום אמרו לא היו ימים מועטין עד שמת אחד מבניה וכששמעו חכמים בדבר אמרו מה מי שנשבע באמת כך הנשבע על שקר על אחת כמה וכמה (גיטין ע"א)
סופו של שקרן:
...קדמו שטן לדרך אמר לו {איוב ד-ב} הנסה דבר אליך תלאה הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק כושל יקימון מליך כי עתה תבא אליך ותלא אמר לו {תהילים כו-יא} אני בתומי אלך אמר לו הלא יראתך כסלתך אמר לו זכר נא מי הוא נקי אבד כיון דחזא דלא קא שמיע ליה אמר ליה ואלי דבר יגונב כך שמעתי מאחורי הפרגוד השה לעולה ואין יצחק לעולה אמר לו כך עונשו של בדאי שאפילו אמר אמת אין שומעין לו (סנהדרין פט,ע"ב)
אמת במסחר:
רב ספרא. בשאלתות דרב אחא. (שאילתא לו) והכי הוה עובדא דרב ספרא היה לו חפץ אחד למכור ובא אדם אחד לפניו בשעה שהיה קורא ק''ש ואמר לו תן לי החפץ בכך וכך דמים ולא ענהו מפני שהיה קורא ק''ש כסבור זה שלא היה רוצה ליתנו בדמים הללו והוסיף אמר תנהו לי בכך יותר לאחר שסיים ק''ש אמר לו טול החפץ בדמים שאמרת בראשונה שבאותן דמים היה דעתי ליתנם לך: (מכות כד,ע"א,רש"י)
סיום:
מתי מותר לשנות?
1.מפני השלום:
שלום בית: [להאיר חלק מסויים של האמת ע"מ להשכין שלום]
תנא דבי רבי ישמעאל גדול שלום שאפי' הקב''ה שינה בו שנאמר {בראשית יח-יב} ותצחק שרה בקרבה וגו' {בראשית יח-יב} ואדוני זקן וכתיב {בראשית יח-יג} ויאמר ה' אל אברהם וגו' ואני זקנתי (ב"מ,פ"ז,ע"א)
לשמח חתן וכלה:[למצוא את נקודת הטוב]
תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה אמרו להן ב''ש לב''ה הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרי' לה כלה נאה וחסודה והתורה אמרה {שמות כג-ז} מדבר שקר תרחק אמרו להם ב''ה לב''ש לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו הוי אומר ישבחנו בעיניו מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות (יבמות יז,ע"א)
2.מפני הדין:
וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי: וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה:(בראשית כ,י-יב)
רבן שמעון בן גמליאל אומר :על שלשה דברים העולם עומד , על הדין ועל האמת ועל השלום , שנאמר (זכריה ח) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם : (אבות,א,יח)
העולם עומד . ישובן של בני אדם מתקיים . אין זה כמו העולם עומד דלעיל : על הדין . לזכות את הזכאי ולחייב את החייב : ועל האמת . שלא ישקרו איש בעמיתו : ועל השלום . בין המלכיות , ובין אדם לחבירו : (שם,ר"ע מברטנורה)
אמת מול שקר:
אותיות של אמת בשתי רגלים, של שקר ברגל אחת. כל שעושה אמת מקויים, ושקר אינו מקויים. אותיות של אמת מרוחקין זה מזה ושל שקר מקורבין. אמת- קשה לעשות, ושקר- עומד מאחורי האוזן.(ילקוט שמעוני, בראשית ג').
חותמו של ה'-אמת:
אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן וּמַהוּ חֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת, וְלָמָּה אֱמֶת, אֱמֶת יֵשׁ בּוֹ שָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת, אָלֶ''ף רִאשׁוֹן שֶׁל אוֹתִיּוֹת, מֶ''ם אֶמְצָעִית, תי''ו סוֹפָן, לוֹמַר (ישעיה מד, ו): אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים (דברים רבא,א,י)
חינוך לאמירת אמת:
רב הוה קא מצערא ליה דביתהו כי אמר לה עבידי לי טלופחי עבדא ליה חימצי חימצי עבדא ליה טלופחי כי גדל חייא בריה אפיך לה אמר ליה איעליא לך אמך אמר ליה אנא הוא דקא אפיכנא לה אמר ליה היינו דקא אמרי אינשי דנפיק מינך טעמא מלפך את לא תעביד הכי שנאמר {ירמיה ט-ד} למדו לשונם דבר שקר
תרגום:
רב - הייתה אשתו מצערת אותו: כשאמר לה 'עשי לי עדשים' - עשתה לו קטניות; 'קטניות' - עשתה לו עדשים. כשגדל חייא בנו, היה הופך לה את דברי אביו. אמר לו: אמך השתפרה. אמר לו: אני הוא שהופך לה את דבריך. אמר לו: זהו שאומרים אנשים, פעמים שהבן מחכים את אביו. אני היה לי לעשות כך, אתה אל תעשה כך, שנאמר "לימדו לשונם דבר שקר"
(יבמות סג,ע"א)
שקרים לבנים:
אמר רבא מריש הוה אמינא ליכא קושטא בעלמא אמר לי ההוא מרבנן ורב טבות שמיה ואמרי לה רב טביומי שמיה דאי הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדבוריה זימנא חדא איקלעי לההוא אתרא וקושטא שמיה ולא הוו משני בדיבורייהו ולא הוה מיית איניש מהתם בלא זימניה נסיבי איתתא מינהון והוו לי תרתין בנין מינה יומא חד הוה יתבא דביתהו וקא חייפא רישה אתאי שיבבתה טרפא אדשא סבר לאו אורח ארעא אמר לה ליתא הכא שכיבו ליה תרתין בנין אתו אינשי דאתרא לקמיה אמרו ליה מאי האי אמר להו הכי הוה מעשה א''ל במטותא מינך פוק מאתרין ולא תגרי בהו מותנא בהנך אינשי
תרגום:
אמר רבא מלכתחילה הייתי סובר שאין אמת בעולם. אמר לי אחד מהחכמים ששמו רב טבות ויש אומרים ששמו רב טביומי שאילו היו נותנים לו כל המקומות בעולם לא היה משנה בדיבורו. יום אחד נקלע לאותו מקום ששמו אמת ולא היו משנים בדיבורם שם ולא מת איש משם לפני זמנו. נשא אישה מהם והיו לו ממנה שני בנים יום אחד ישבה אשתו והייתה חופפת ראשה באה שכנתה והקישה בדלת חשב שאין זה דרך ארץ ואמר לה שאיננה כאן. מתו לו שני בניו באו אנשי העיר לפניו ושאלו מה זה אמר להם כך היה מעשה אמרו לו בבקשה ממך צא ממקומנו ולא תגרה בהם את המוות באותם אנשים(סנהדרין,צז,ע"א)
שבועה על האמת:
מעשה באדם אחד בשני בצורת שהפקיד דינר זהב אצל אלמנה והניחתו בכד של קמח ואפאתו בפת ונתנתו לעני לימים בא בעל הדינר ואמר לה הבי לי דינרי אמרה ליה יהנה סם המות באחד מבניה של אותה אשה אם נהניתי מדינרך כלום אמרו לא היו ימים מועטין עד שמת אחד מבניה וכששמעו חכמים בדבר אמרו מה מי שנשבע באמת כך הנשבע על שקר על אחת כמה וכמה (גיטין ע"א)
סופו של שקרן:
...קדמו שטן לדרך אמר לו {איוב ד-ב} הנסה דבר אליך תלאה הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק כושל יקימון מליך כי עתה תבא אליך ותלא אמר לו {תהילים כו-יא} אני בתומי אלך אמר לו הלא יראתך כסלתך אמר לו זכר נא מי הוא נקי אבד כיון דחזא דלא קא שמיע ליה אמר ליה ואלי דבר יגונב כך שמעתי מאחורי הפרגוד השה לעולה ואין יצחק לעולה אמר לו כך עונשו של בדאי שאפילו אמר אמת אין שומעין לו (סנהדרין פט,ע"ב)
אמת במסחר:
רב ספרא. בשאלתות דרב אחא. (שאילתא לו) והכי הוה עובדא דרב ספרא היה לו חפץ אחד למכור ובא אדם אחד לפניו בשעה שהיה קורא ק''ש ואמר לו תן לי החפץ בכך וכך דמים ולא ענהו מפני שהיה קורא ק''ש כסבור זה שלא היה רוצה ליתנו בדמים הללו והוסיף אמר תנהו לי בכך יותר לאחר שסיים ק''ש אמר לו טול החפץ בדמים שאמרת בראשונה שבאותן דמים היה דעתי ליתנם לך: (מכות כד,ע"א,רש"י)
סיום:
מתי מותר לשנות?
1.מפני השלום:
שלום בית: [להאיר חלק מסויים של האמת ע"מ להשכין שלום]
תנא דבי רבי ישמעאל גדול שלום שאפי' הקב''ה שינה בו שנאמר {בראשית יח-יב} ותצחק שרה בקרבה וגו' {בראשית יח-יב} ואדוני זקן וכתיב {בראשית יח-יג} ויאמר ה' אל אברהם וגו' ואני זקנתי (ב"מ,פ"ז,ע"א)
לשמח חתן וכלה:[למצוא את נקודת הטוב]
תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה אמרו להן ב''ש לב''ה הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרי' לה כלה נאה וחסודה והתורה אמרה {שמות כג-ז} מדבר שקר תרחק אמרו להם ב''ה לב''ש לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו הוי אומר ישבחנו בעיניו מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות (יבמות יז,ע"א)
2.מפני הדין:
וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי: וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה:(בראשית כ,י-יב)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה