לך לך: מעשה אבות סימן לבנים

פתיחה: בין אבות לבניםלֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי: וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי (שמות,כ,ה-ו)
לשנאי. כתרגומו, כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם (רש"י,שם)
ועשה חסד. נוצר חסד שאדם עושה, לשלם שכר עד לאלפים דור, נמצאת מדה טובה יתרה על מדת פרענות אחת על חמש מאות, שזו לארבעה דורות וזו לאלפים(רש"י,שם)


1.קורות אברהם במצרים מול קורות ב"י במצרים:
ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וגו' ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו (יב, טז כ),
רבי פינחס בשם רבי הושעיא רבה אמר: אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו צא וכבש את הדרך לפני בניך,
את מוצא כל מה שכתוב באברהם כתיב בבניו.
1.<נקודת הפתיחה: הרעב>
באברהם כתיב (שם, י): ויהי רעב בארץ, בישראל כתיב (בראשית מה, ו): כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ.
2.<תוצאה:ירידה למצרים>
באברהם כתיב: וירד אברם מצרימה לגור שם, ובישראל כתיב (במדבר כ, טו): וירדו אבתינו מצרימה.
3.<מטרה: מגורים זמניים>
באברהם כתיב: לגור שם, ובישראל כתיב (בראשית מז, ד): לגור בארץ באנו.
4.<הסיבה לירידה מהארץ>
באברהם כתיב: כי כבד הרעב בארץ כנען, בישראל כתיב (שם מג, א): והרעב כבד בארץ.
5.<המתח המלווה בקירבה אל מצרים >
באברהם כתיב: ויהי כאשר הקריב, בישראל כתיב (שמות יד, י): ופרעה הקריב.
6.<הסכנה האורבת במצרים>
באברהם כתיב והרגו אתי ואתך יחיו, ובישראל כתיב (שם א, כב): כל חבן הילוד היארה תשליכהו.
7.<התחבולה להניצל מהסכנה>
באברהם כתיב: אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וגו', ובישראל כתיב (שם שם, כ): וייטב אלהים למילדת.
8<פרסום הירידה בקרב הגויים>
באברהם כתיב: ויהי כבוא אברם מצרימה, ובישראל כתיב (שב שם, א): ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה.
9.<יציאה ברכוש רב>
באברהם כתיב: ואברם כבד מאד במקנה, ובישראל כתיב (תהלים קה, לז): ויוציאם בכסף וזהב.
10.<יציאה בחיפזון>
באברהם כתיב: ויצו עליו פרעה, ובישראל כתיב (שמות יב, לג): ותחזק מצרים על העם.
11.<חזרה לארץ ע"י מסע בין תחנות>
באברהם כתיב: וילך למסעיו, ובישראל כתיב (במדבר לג, א): אלה מסעי בני ישראל.
(בראשית רבא, פרשה מ,חלק ו)

(11 סימנים כמניין 11 הכוכבים שראה יוסף בחלומו.)

2.קושיה: מדוע לא השווה המדרש את <מכות מצרים>
וַיְנַגַּע יְ-ה-וָ-ה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם: (בראשית יב,יז)
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם אַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה (שמות יא,א)
ישוב הקושיה:
...באברהם כתיב...(ב"ר,מ,ו) ולא בפרעה כתיב,ללמדך שהמכות נועדו ללמד את הגויים מוסר.

3.ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם. אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב והוא ענין גדול הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת וכולם באים ללמד על העתיד (רמב"ן,בראשית,יב,ו)

סיכום:
מעשה (חיובי של ) אבות סימן (לבאות, הנחייה פנימית לעתיד לבוא בשביל) לבנים --
ומעשה (חיובי של ) בנים סימן (לאחור, ראייה חיצונית לצדקותם בעבר של) לאבות.