פתיחה: מדוע דווקא אליהו הנביא מזוהה עם פסח יותר מכל דמות אחרת?
הטעם שאין נועלין החדרים בליל הפסח כי בניסן עתידין להיגאל... ואם יבוא אליהו ימצא פתח פתוח ויצא לקראתו מהרה ואנו מאמינים בזה ובשכר זאת האמונה ניגאל (ספר "המנהיג" לראב"ן הירחי–ריש הל' פסח)
1.אליהו הנביא ופנחס הכהן:
א.אותו אדם ?
6.אליהו הנביא וברית המילה:
א.הטעם לבואו בברית המילה:בֹּא רְאֵה, בָּרִאשׁוֹנָה כָּתוּב (מלכים א יט) מַה לְּךְ פֹּה אֵלִיָּהוּ וְגוֹ', וְכָתוּב קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. אָמַר לוֹ, חַיֶּיךְ, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה יִרְשְׁמוּ אוֹתוֹ בָּנַי בִּבְשָׂרָם, אַתָּה תִזְדַּמֵּן לְשָׁם. וְהַפֶּה שֶׁהֵעִיד שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָזְבוּ, הוּא יָעִיד שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַיְּמִים אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ. וַהֲרֵי שָׁנִינוּ, עַל מָה נֶעֱנַשׁ אֵלִיָּהוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? עַל שֶׁאָמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל בָּנָיו.(זוהר מתורגם, בראשית, דף צג ע''א)
אמר באגדה, שאליהו קנא על ברית מילה שמנעה מהם מלכות אפרים, שנאמר קנא קנאתי לה' אלהי ישראל כי עזבו בריתך בני ישראל, אמר לו: קנאת בשטים וכאן אתה מקנא על המילה, חייך שאין ישראל עושים ברית מילה עד שאתם רואה בעיניך. מכאן התקינו לעשות כסא הכבוד לאליהו, שנקרא מלאך הברית, שנאמר "ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר ה' צבאות":(רד"ק מלאכי ג א).
ב.אליהו נוטל מהאיל פריט המכוון כנגד איזור הברית:
אותו האיל שנברא בין השמשות לא יצא ממנו דבר לבטלה אפרו של איל הוא יסוד על גבי המזבח הפנימי גידי האיל אלו עשרה נבלים של כנור שהיה דוד מנגן בהם עורו של איל הוא אזור מתניו של אליהו ז"ל שנ' איש בעל שער וכו' קרניו של איל של שמאל שתקע בו בהר סיני שנ' ויהי במשוך בקרן היובל ושל ימין שהיא גדולה משל שמאל שהוא עתיד לתקוע בה לעתיד לבא שנ' והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול והיה ה' למלך על כל הארץ :(פרקי דרבי אליעזר, פרק ל"א)
7.אליהו הנביא במוצאי שבת:
והטור כתב ענין אחר בזה, וזה לשונו בסימן רצ"ה ורגילין להזכיר אליה נביא, ופירש בעל העיטור הטעם לפי שהוא עתיד לבשר הגאולה, ואתיא בעירובין מובטח להם לישראל שאין אליה בא לא בערבי שבתות ולא בערב יום טוב, ועל כן אנו מתפללים כיון שעבר השבת ויכול לבא שיבוא ויבשרנה. וזה לשון מהרי"ל, מהר"ש אומר מה שנוהגין לומר פסוקי דאליה זמירות המיוסדים על שמו במוצאי שבת, היינו משום דאיתא בתוספתא דבמוצאי שבת יושב אליה ז"ל תחת עץ החיים וכותב זכיות של שומרי שבת. (של"ה, מסכת שבת)
הענין שקשה לישן במוצאי שבת, כי במוצאי שבת מתחיל התגלות אליהו, כמ"ש חז"ל (עירובין מ"ג ב') שאין אליהו בא בשבת ולא בערב שבת ובמוצאי שבת יוכל לבא, ועל כן מאז מתחיל התגלות אליהו. ואמרז"ל (עדיות פרק ח') אין אליהו בא אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע, והיינו לרחק השקר ולקרב האמת... והנה אליהו יבא לרחק השקר, שהוא מבחינת הנחש, הנקרא ארור (בראשית ג'), והנחש הביאה מיתה לעולם, והשינה היא אחד מששים במיתה (ברכות נ"ז ב'), וכיון שבמוצאי שבת מתחיל התגלות אליהו, נדחה השקר שהיא הנחש, לכן קשה לישן... (מוהר"ן קיז)
ויש לומר דלטעם זה מזכירין במוצאי שבת קדש אליהו הנביא ומלך המשיח, שהם ב' בחינות הבדלות הנ"ל, כי אליהו מלאך הברית הוא הבדלה בין ישראל לעמים, כי הוא יעיד דישראל מקיימין האי קיימא ועמך כולם צדיקים, ומלך המשיח הוא בחינת קדושת שבת מיום שכולו שבת, ולכן יבא משיח גם בערבי שבתות, מה שאינו כן אליהו שאינו בא בערבי שבתות מפני הטורח, כי אליהו הוא בחינת יוסף מנשמתין דחול, שיש עוד טורח והכנה מצד האדם, אבל משיח הוא בחינת נשמתין דשבת, ויבוא יום שכולו שבת, ואז אין טורח והכנה מצד ישראל, וכמו שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'. (פרי צדיק ויחי א)
8.תפקידו של אליהו - גורם מאחד ומחבר:
בריתי שלום - ...וכן גם תפקידו של אליהו הנביא לאחות את הקרע שבין ה' לעמו, או בין אבות לבנים, בין העבר לעתיד, על ידי התורה האלוקית. במלחמתו לא היה צריך לשאת פני איש או להרתע מפני גובה עמדתו, וגם לא לפחד מפני תסבוכות מדיניות עם עמים אחרים. (רש"ר הירש, במדבר כה יב)
9.אליהו לעתיד לבוא- מבשר הגאולה האחרונה - הגאולה אפשרית לבוא בזריזות :
הטעם שאין נועלין החדרים בליל הפסח כי בניסן עתידין להיגאל... ואם יבוא אליהו ימצא פתח פתוח ויצא לקראתו מהרה ואנו מאמינים בזה ובשכר זאת האמונה ניגאל (ספר "המנהיג" לראב"ן הירחי–ריש הל' פסח)
1.אליהו הנביא ופנחס הכהן:
א.אותו אדם ?
אמר רבי שמעון בן לקיש: הוא פינחס הוא אליהו.
(מדרש הגדול ספר במדבר פרשת פינחס כה:יב ד"ה לכן אמר)
ב.את בריתי שלום. ...
ו' קטיעא כי פנחס הוא אליהו וכן אליה כתיב חסר וי''ו ויעקוב מלא ו' שנטל ו' מאליהו למשכון עד שיבא עם המשיח ויגאל את בניו וזהו יגל יעקב ישמח ישראל ישמח אותיות משיח שישמח לימות המשיח ויחזור הוי''ו ויהא אליהו שלם: (בעל הטורים,שם)
ובמדרש בה' מקומות אליהו חסר וי"ו... ובה' מקומות יעקוב מלא וי"ו, וזה רומז על שנתן אליהו ליעקב ערבון... וכוונת המדרש הזה, כי אליהו לא נברא אלא לגאול את ישראל, וכל זמן שאינו גומר דבר זה הנה אליהו נחשב חסר, ולכך חסר בה' מקומות, ונמצאים ואוי"ן שלו אצל יעקב, שהשלמת אליהו נמצאת אצל יעקב כאשר יגאל את בניו, ובניו של יעקב נגאלין בזכותו של יעקב, כמו שרמז, שכתוב "וזכרתי את בריתי יעקוב", מקדים את יעקב בגאולה אחרונה. (נצח ישראל פרק נג)
ג.פנחס ואליהו- קנאים לה':
אליהו הוא פנחס, המקנא הראשון אשר השליך עצמו על קדוש השם בענין הזנות, ועל כן נתן לו סוד אות הברית, וכמ"ש הנני נותן לו את בריתי שלום. וג"כ מצינו שגם בימי אחאב נתקנא על הברית, כמ"ש קנא קנאתי לה' [אלהי צבאות] כי עזבו בריתך בני ישראל,והוא הכותב והקב"ה החותם. (מרכבת המשנה על אבות פרק ה משנה כז):
(מדרש הגדול ספר במדבר פרשת פינחס כה:יב ד"ה לכן אמר)
ב.את בריתי שלום. ...
ו' קטיעא כי פנחס הוא אליהו וכן אליה כתיב חסר וי''ו ויעקוב מלא ו' שנטל ו' מאליהו למשכון עד שיבא עם המשיח ויגאל את בניו וזהו יגל יעקב ישמח ישראל ישמח אותיות משיח שישמח לימות המשיח ויחזור הוי''ו ויהא אליהו שלם: (בעל הטורים,שם)
ובמדרש בה' מקומות אליהו חסר וי"ו... ובה' מקומות יעקוב מלא וי"ו, וזה רומז על שנתן אליהו ליעקב ערבון... וכוונת המדרש הזה, כי אליהו לא נברא אלא לגאול את ישראל, וכל זמן שאינו גומר דבר זה הנה אליהו נחשב חסר, ולכך חסר בה' מקומות, ונמצאים ואוי"ן שלו אצל יעקב, שהשלמת אליהו נמצאת אצל יעקב כאשר יגאל את בניו, ובניו של יעקב נגאלין בזכותו של יעקב, כמו שרמז, שכתוב "וזכרתי את בריתי יעקוב", מקדים את יעקב בגאולה אחרונה. (נצח ישראל פרק נג)
ג.פנחס ואליהו- קנאים לה':
אליהו הוא פנחס, המקנא הראשון אשר השליך עצמו על קדוש השם בענין הזנות, ועל כן נתן לו סוד אות הברית, וכמ"ש הנני נותן לו את בריתי שלום. וג"כ מצינו שגם בימי אחאב נתקנא על הברית, כמ"ש קנא קנאתי לה' [אלהי צבאות] כי עזבו בריתך בני ישראל,והוא הכותב והקב"ה החותם. (מרכבת המשנה על אבות פרק ה משנה כז):
2.אליהו הנביא - מנין בא?
א.יבש גלעד- בנחלת שבט מנשה
ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד. לכך נקרא מתושבי גלעד לפי שהרגו ישראל אנשי יבש גלעד על מעשה פילגש בגבעה ולא נשאר ביבש גלעד כי אם מעט אנשים מן המיושבים בעיר כי כל השאר היו עם אספסוף לכך מעיד כי אליהו מן התושבים כך שמעתי מהר''י טרוט''י משם הר''י בה''ר יצחק ממלאון (תוספות , תענית ג,ע"א)
ג.תשובתו של אליהו? פעם אחת היו רבותינו ושאר חכמים יושבין בבית המדרש, והיו חולקים זה עם זה ואמרו מהיכן אליהו בא, זה אומר מזרעה של רחל וזה אומר מזרעה של לאה, עד שהן חולקין זה עם זה באתי אליהן, ועמדתי לפניהן ואמרתי להן, רבותי אין אני בא אלא מזרעה של רחל, ואמרו לי תן סימן לדבריך, אמרתי להן ולא כתיב ביוחסין של שבט בנימין (ד"ה א' י"ח) וערשיה ואליה וזכרי בני ירוחם, ואמרו לי ולא כהן אתה, ולא כך אמרת לאשה האלמנה (מ"א י"ז) אך עשי לי משם עוגה קטנה בראשונה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרונה, אמרתי להן אותו תינוק בן יוסף היה ורמז רמזתי לעולם שאני יורד תחלה לבבל ואחר כך יבא בן דוד... (תנא דבי אליהו רבא, פרק יח)
3. אליהו והתיקו:
א.תיקו- מצב זמני של ספק
מושג בלשון חז"ל שאותו נוהגים לדרוש כראשי תיבות של המילים: תשבי יתרץ קושיות ובעיות - או: תשבי יתרץ קושיות ויפתור. המושג מופיע בתלמוד הבבלי יותר מ- 300 פעמים ומשמעותו המקורית - תעמוד שאלה זו בעינה ולא תיפתר. המונח "תיקו" בתלמוד מציין אפוא שאלה או מחלוקת שנותרה ללא הכרעה. ומכאן הגיע המונח למשחקים ולספורט: משחק שהסתיים בתיקו - נגמר ללא הכרעה, ואין בו מנצח.(לקסיקון לתרבות ישראל)
ב.התיקו על שם אליהו כי אליהו הנביא הראשון שהתריע על אי הוודאות ותוצאותיה (הפסיחה על 2 הסעיפים):
הרבי מליובאוויטש הסביר שבספקנות ובפסיחה על שתי הסעיפים יש צד חמור יותר מאשר בהחזקה תקיפה בדעה שגויה ורעה (ולכן קרא אליהו לעם בהר הכרמל "עד מתי אתם פֹסחים על שתי הסעִפים, אם הוי' הא-להים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו"): ראשית, בעוד מי שהולך אחר הבעל חי חיים רוחניים, חיים שיש בהם אידיאל לו הוא מתמסר, הרי שפוסח על שתי הסעיפים הוא אגואיסט המונע רק בידי הכדאיות האישית. לכן, כשמי שאחז בידו את הרע בכל תוקף ישוב בתשובה הוא יאחז גם את הטוב באותה תקיפות וודאית, אך הפוסח על שתי הסעיפים ישאר פושר וספקני לאחר תשובתו. ועוד, ספקן הפוסח על שתי הסעיפים "מחטיא את הרבים" בהכנסת חטא-ספק לתחום היהדות - הוא מראה שגם יהודי 'עם כיפה' יכול ללכת לעבוד לבעל 'ליתר בטחון' (- מחמת הספק). (הרב גינזבורג,מאמר מחית הספק, פרשת זכור)
4.אליהו מול דמויות אחרות:א.אליהו- כאדם הראשון שלפני החטא:
אם יאמר לך אדם אפשר שאילו לא חטא אדם הראשון שהוא חי וקיים לעולם, אמור לו כבר הוא אליהו זכור לטוב שלא חטא הוא חי וקיים. (מדרש רבא, קהלת ג יח)
ב.אליהו הנביא ומשה רבנו:
ב1.בין 2 הנביאים:
אתה מוצא שני נביאים עמדו להם לישראל משבטו של לוי, משה ראשון ואליהו אחרון,
ושניהם גואלים את ישראל בשליחות,
1.משה גאלם ממצרים בשליחות, ועתה לך ואשלחך אל פרעה (שמות ג' י') ואליהו גואלם לעתיד לבא בשליחות, הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וגו' (מלאכי ג' כ"ג),
2.משה שגאלם ממצרים תחלה עוד לא חזרו ונשתעבדו במצרים, ואליהו כשיגאל אותם מן הרביעית מאדום עוד אינם חוזרים ומשתעבדים, אלא היא תשועת עולם.
ואת מוצא שמשה ואליהו שאין זה לזה בכל דבר:
1.משה נביא אליהו נביא,
2.משה נקרא איש האלקים, (דברים ל"ג א'), ואליהו נקרא איש האלקים (מלכים א' י"ז י"ח).
3.משה עלה למעלה ואליהו עלה למעלה, שנאמר ויהי בהעלות אליהו (שם ב' ב' א'),
4.משה הרג את המצרי ואליהו הרג את חיאל, ויאשם בבעל וימת (הושע י"ג א').
5.משה נתכלכל על ידי אשה, על ידי בתו של יתרו, קראן לו ויאכל לחם (שמות ב' כ'), ואליהו נתכלכל על ידי הצרפית, לקחי נא לי פת לחם (מ"א י"ז י"א),
6.משה ברח מפני פרעה, ואליהו ברח מפני איזבל,
7.משה ברח ובא לבאר, ואליהו ברח ובא לבאר, דכתיב ויקם וילך וגו' ויבא באר שבע (שם י"ט ג'),
8.משה ויכסהו הענן ששת ימים, (שמות כ"ד ט"ז), ואליהו עלה בסערה, ויהי בהעלות (מ"ב ב' א'),
9.במשה ויעבור ה' על פניו (שמות ל"ד), ובאליהו והנה ה' עובר (מ"א י"ט)...
10.משה קנאי מי לה' אלי (שמות ל"ב), ואליהו קנאי, ויאמר אליהו לכל העם גשו נא אלי (מ"א י"ח ל'),
משה נטמן במערה, ושמתיך בנקרת הצור, ואליהו נטמן במערה ולן שם, כדכתיב ויבא אל המערה וילן שם (מ"א י"ט ט')...
11.משה העמיד גלגל חמה, היום הזה אחל תת פחדך וגו' (דברים ב' ל'), ואליהו העמיד גלגל החמה, היום יודע כי אתה אלקים בישראל (מ"א י"ח ל"ו),
12.משה התפלל על ישראל, אל תשחת עמך ונחלתך (דברים ט' כ"ו), ואליהו נתפלל על ישראל, ענני ה' ענני וגו' (מ"א י"ח)...
13.משה קיבלו ישראל על ידו אהבתו של מקום, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כ"ד ז'), ואליהו קבלו על ידו אהבתו של מקום, שנאמר ה' הוא האלקים (מ"א י"ח)...
בדבר אחד מצינו משה גדול מאליהו, שלמשה אמר ואתה פה עמוד עמדי (דברים ה' כ"ח), ולאליהו מה לך פה אליהו (מ"א י"ט ט'),
14.משה הוריד את האש ואליהו הוריד את האש, משה כשהוריד את האש היו כל ישראל עומדין ורואין אותה, וירא כל העם וירונו (ויקרא ט" כ"ד), ואליהו וירא כל העם ויפלו על פניהם (מ"א י"ח ל"ט)...
(פסיקתא פרשה ד, וראה שם עוד)
ב2: רמז לקשר הין אליהו למשה:
א.יבש גלעד- בנחלת שבט מנשה
ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד. לכך נקרא מתושבי גלעד לפי שהרגו ישראל אנשי יבש גלעד על מעשה פילגש בגבעה ולא נשאר ביבש גלעד כי אם מעט אנשים מן המיושבים בעיר כי כל השאר היו עם אספסוף לכך מעיד כי אליהו מן התושבים כך שמעתי מהר''י טרוט''י משם הר''י בה''ר יצחק ממלאון (תוספות , תענית ג,ע"א)
ב.אליהו משבט בנימין?
וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָּה וְזִכְרִי בְּנֵי יְרֹחָם (דברי הימים א,ח,כז)
וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָּה וְזִכְרִי בְּנֵי יְרֹחָם (דברי הימים א,ח,כז)
מצאתי בדרש שזה אליה הוא אליה הנביא וארבעה שמות היו לו ואלו השמות מפרשים עליו כמו שכתוב בדרש ההוא, ומבני בנימין היה כי אלה התולדות תולדות בנימין הם (רד"ק,שם)
ג.תשובתו של אליהו? פעם אחת היו רבותינו ושאר חכמים יושבין בבית המדרש, והיו חולקים זה עם זה ואמרו מהיכן אליהו בא, זה אומר מזרעה של רחל וזה אומר מזרעה של לאה, עד שהן חולקין זה עם זה באתי אליהן, ועמדתי לפניהן ואמרתי להן, רבותי אין אני בא אלא מזרעה של רחל, ואמרו לי תן סימן לדבריך, אמרתי להן ולא כתיב ביוחסין של שבט בנימין (ד"ה א' י"ח) וערשיה ואליה וזכרי בני ירוחם, ואמרו לי ולא כהן אתה, ולא כך אמרת לאשה האלמנה (מ"א י"ז) אך עשי לי משם עוגה קטנה בראשונה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרונה, אמרתי להן אותו תינוק בן יוסף היה ורמז רמזתי לעולם שאני יורד תחלה לבבל ואחר כך יבא בן דוד... (תנא דבי אליהו רבא, פרק יח)
3. אליהו והתיקו:
א.תיקו- מצב זמני של ספק
מושג בלשון חז"ל שאותו נוהגים לדרוש כראשי תיבות של המילים: תשבי יתרץ קושיות ובעיות - או: תשבי יתרץ קושיות ויפתור. המושג מופיע בתלמוד הבבלי יותר מ- 300 פעמים ומשמעותו המקורית - תעמוד שאלה זו בעינה ולא תיפתר. המונח "תיקו" בתלמוד מציין אפוא שאלה או מחלוקת שנותרה ללא הכרעה. ומכאן הגיע המונח למשחקים ולספורט: משחק שהסתיים בתיקו - נגמר ללא הכרעה, ואין בו מנצח.(לקסיקון לתרבות ישראל)
ב.התיקו על שם אליהו כי אליהו הנביא הראשון שהתריע על אי הוודאות ותוצאותיה (הפסיחה על 2 הסעיפים):
הרבי מליובאוויטש הסביר שבספקנות ובפסיחה על שתי הסעיפים יש צד חמור יותר מאשר בהחזקה תקיפה בדעה שגויה ורעה (ולכן קרא אליהו לעם בהר הכרמל "עד מתי אתם פֹסחים על שתי הסעִפים, אם הוי' הא-להים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו"): ראשית, בעוד מי שהולך אחר הבעל חי חיים רוחניים, חיים שיש בהם אידיאל לו הוא מתמסר, הרי שפוסח על שתי הסעיפים הוא אגואיסט המונע רק בידי הכדאיות האישית. לכן, כשמי שאחז בידו את הרע בכל תוקף ישוב בתשובה הוא יאחז גם את הטוב באותה תקיפות וודאית, אך הפוסח על שתי הסעיפים ישאר פושר וספקני לאחר תשובתו. ועוד, ספקן הפוסח על שתי הסעיפים "מחטיא את הרבים" בהכנסת חטא-ספק לתחום היהדות - הוא מראה שגם יהודי 'עם כיפה' יכול ללכת לעבוד לבעל 'ליתר בטחון' (- מחמת הספק). (הרב גינזבורג,מאמר מחית הספק, פרשת זכור)
4.אליהו מול דמויות אחרות:א.אליהו- כאדם הראשון שלפני החטא:
אם יאמר לך אדם אפשר שאילו לא חטא אדם הראשון שהוא חי וקיים לעולם, אמור לו כבר הוא אליהו זכור לטוב שלא חטא הוא חי וקיים. (מדרש רבא, קהלת ג יח)
ב.אליהו הנביא ומשה רבנו:
ב1.בין 2 הנביאים:
אתה מוצא שני נביאים עמדו להם לישראל משבטו של לוי, משה ראשון ואליהו אחרון,
ושניהם גואלים את ישראל בשליחות,
1.משה גאלם ממצרים בשליחות, ועתה לך ואשלחך אל פרעה (שמות ג' י') ואליהו גואלם לעתיד לבא בשליחות, הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וגו' (מלאכי ג' כ"ג),
2.משה שגאלם ממצרים תחלה עוד לא חזרו ונשתעבדו במצרים, ואליהו כשיגאל אותם מן הרביעית מאדום עוד אינם חוזרים ומשתעבדים, אלא היא תשועת עולם.
ואת מוצא שמשה ואליהו שאין זה לזה בכל דבר:
1.משה נביא אליהו נביא,
2.משה נקרא איש האלקים, (דברים ל"ג א'), ואליהו נקרא איש האלקים (מלכים א' י"ז י"ח).
3.משה עלה למעלה ואליהו עלה למעלה, שנאמר ויהי בהעלות אליהו (שם ב' ב' א'),
4.משה הרג את המצרי ואליהו הרג את חיאל, ויאשם בבעל וימת (הושע י"ג א').
5.משה נתכלכל על ידי אשה, על ידי בתו של יתרו, קראן לו ויאכל לחם (שמות ב' כ'), ואליהו נתכלכל על ידי הצרפית, לקחי נא לי פת לחם (מ"א י"ז י"א),
6.משה ברח מפני פרעה, ואליהו ברח מפני איזבל,
7.משה ברח ובא לבאר, ואליהו ברח ובא לבאר, דכתיב ויקם וילך וגו' ויבא באר שבע (שם י"ט ג'),
8.משה ויכסהו הענן ששת ימים, (שמות כ"ד ט"ז), ואליהו עלה בסערה, ויהי בהעלות (מ"ב ב' א'),
9.במשה ויעבור ה' על פניו (שמות ל"ד), ובאליהו והנה ה' עובר (מ"א י"ט)...
10.משה קנאי מי לה' אלי (שמות ל"ב), ואליהו קנאי, ויאמר אליהו לכל העם גשו נא אלי (מ"א י"ח ל'),
משה נטמן במערה, ושמתיך בנקרת הצור, ואליהו נטמן במערה ולן שם, כדכתיב ויבא אל המערה וילן שם (מ"א י"ט ט')...
11.משה העמיד גלגל חמה, היום הזה אחל תת פחדך וגו' (דברים ב' ל'), ואליהו העמיד גלגל החמה, היום יודע כי אתה אלקים בישראל (מ"א י"ח ל"ו),
12.משה התפלל על ישראל, אל תשחת עמך ונחלתך (דברים ט' כ"ו), ואליהו נתפלל על ישראל, ענני ה' ענני וגו' (מ"א י"ח)...
13.משה קיבלו ישראל על ידו אהבתו של מקום, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כ"ד ז'), ואליהו קבלו על ידו אהבתו של מקום, שנאמר ה' הוא האלקים (מ"א י"ח)...
בדבר אחד מצינו משה גדול מאליהו, שלמשה אמר ואתה פה עמוד עמדי (דברים ה' כ"ח), ולאליהו מה לך פה אליהו (מ"א י"ט ט'),
14.משה הוריד את האש ואליהו הוריד את האש, משה כשהוריד את האש היו כל ישראל עומדין ורואין אותה, וירא כל העם וירונו (ויקרא ט" כ"ד), ואליהו וירא כל העם ויפלו על פניהם (מ"א י"ח ל"ט)...
(פסיקתא פרשה ד, וראה שם עוד)
ב2: רמז לקשר הין אליהו למשה:
בעבר הירדן בארץ מואב הואי"ל משה באר את התורה, אותיות אליה"ו, ולכן נסמך בתרי עשר אנכי שולח לכם את אליה זכרו תורת משה עבדי, שיבא ללמד סתומים התורה... (ילקוט ראובני, דברים)
ב3.משה הגואל הראשון, אליהו הגואל האחרון:
אמ' לפניו רבון כל העולמים שלח נא ביד תשלח ר"ל ביד אותו האיש שאתה עתיד לשלוח אמ' לו לא אמרתי לך ואשלחך אל ישראל אלא לך ואשלחך אל פרעה ולאותו האיש שאתה אומ' אני שולח לעתיד לבא אל ישראל שנ' הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבות (פרקי דרבי אליעזר פרק מ)
ג.אליהו ומשה רבנו - כותבי המסעות:
אמר בשם מורו הרב הקדוש ר' דוד מלעלוב זצ"ל ,משה רבינו היה כותב כל המסעות של בני ישראל ונעשה מהן תורה, כן עתה אליהו כותב כל המסעות והרפתקאות של כל אחד מישראל, וכשיבוא משיח במהרה בימנו יהיה מזה ספר שילמד ממנו (קדושת מרדכי, חלק ב' עמוד קפז)
ד.אליהו תיקן את חטא נדב ואביהוא:
ה.אליהו גלגול פנחס:ב3.משה הגואל הראשון, אליהו הגואל האחרון:
אמ' לפניו רבון כל העולמים שלח נא ביד תשלח ר"ל ביד אותו האיש שאתה עתיד לשלוח אמ' לו לא אמרתי לך ואשלחך אל ישראל אלא לך ואשלחך אל פרעה ולאותו האיש שאתה אומ' אני שולח לעתיד לבא אל ישראל שנ' הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבות (פרקי דרבי אליעזר פרק מ)
ג.אליהו ומשה רבנו - כותבי המסעות:
אמר בשם מורו הרב הקדוש ר' דוד מלעלוב זצ"ל ,משה רבינו היה כותב כל המסעות של בני ישראל ונעשה מהן תורה, כן עתה אליהו כותב כל המסעות והרפתקאות של כל אחד מישראל, וכשיבוא משיח במהרה בימנו יהיה מזה ספר שילמד ממנו (קדושת מרדכי, חלק ב' עמוד קפז)
ד.אליהו תיקן את חטא נדב ואביהוא:
..הם נכנסו שתויי יין, ובאליהו כתיב ומן הנחל ישתה ומן הצרפית לא שאל אלא מים והמלאך הכין לו צפחת מים, כדין כהני בית אב. הם נכנסו מחוסרי בגדים, ואליהו נתאבל על זה והיה לו אזור עור תחת אבנט, וקיים בעצמו עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה... ואליהו אמר חי ה' אשר עמדתי לפניו, והיה זה בהר המוריה דמזליה היה שם, והוא הקריב לכהן זה אברהם את האיל שהיה נאחז בסבך, לפיכך אמרה תורה עור העולה לו יהיה, וידוקדק עם זה לו יתירה דאיכא בקרא, דהוה מצי למימר לכהן יהיה...
הם נתעצלו בקדוש ידים ורגלים, ואליהו קדש כל גופו בנחל כרית ימים רבים. הם תקנו אש בחוץ והכניסו עשן בפנים, והוא אמר ואש לא אשים, ולא היה שם מעלה עשן אלא כל התעלה מלא מים. הם עשו אשר לא צוה אותם, והוא אמר ובדברך עשיתי. לא היו להם בנים ונגאלו מבן אחיהם דומה לדינו של בן יבמה, ועל שם עורבא בעי בני וכו', בני העורבים כלכלו את אליהו... הם אמרו מתי ימותו שני זקנים הללו, ואליהו אמר קח נפשי, הם היו עם זה מחשבים קצין, והוא אמר לא טוב אנכי מאבותי... הם בקשו להנהיג את הקהל ומסתמא היו מצפים לנהוג שררה בארץ ישראל, והוא אמר ואיותר אני לבדי, בקש על אחרים שינהיגו את ישראל, עד שנצטוה במשיחת יהוא למלך ואלישע לנביא, ולא עלה בסערה השמים אלא בעבר הירדן, וגם אז העלה ה' למעלה למקומה האש שיצאה מאת ה' בשבילם. (רמ"ע מפאנו, מאמר חקור דין חלק ד פרק יט)
וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר כה,יג)
והיתה לו וגו'. כאשר נולד פינחס, עדיין היה אלעזר בגדר זר, ולפיכך עד כה לא בא פינחס לכלל כהונה. אולם כדרך ששבט לוי זכה במעלת הלוייה על ידי מעשהו בחטא העגל ואחר כך נבחר לכך בפירוש, כן היה הדבר כאן: במעשה ההצלה של פינחס הוא פעל כ"כהן" ה"מכין" לעם את הדרך (ראה פי' בראשית עמ' קסד); הוא ביצע במעשה ממשי את ההתמסרות המכפרת שעבודת הכהן מבצעת במקדש דרך סמל. משום כך נתעלה לדרגת כהן אחרי המעשה הזה; ברית כהנת עולם שניתנה כאן לו ולזרעו אחריו התבטאה בכך שכל הכהנים הגדולים היו מזרע פינחס (ראה דברי הימים א' ה, כט - מא), וגם הכהנים הגדולים של בית שני היו, על פי הספרי על אתר, מצאצאי פינחס (ראה תוספות יומא ט ע"א).
והיתה לו וגו'. כאשר נולד פינחס, עדיין היה אלעזר בגדר זר, ולפיכך עד כה לא בא פינחס לכלל כהונה. אולם כדרך ששבט לוי זכה במעלת הלוייה על ידי מעשהו בחטא העגל ואחר כך נבחר לכך בפירוש, כן היה הדבר כאן: במעשה ההצלה של פינחס הוא פעל כ"כהן" ה"מכין" לעם את הדרך (ראה פי' בראשית עמ' קסד); הוא ביצע במעשה ממשי את ההתמסרות המכפרת שעבודת הכהן מבצעת במקדש דרך סמל. משום כך נתעלה לדרגת כהן אחרי המעשה הזה; ברית כהנת עולם שניתנה כאן לו ולזרעו אחריו התבטאה בכך שכל הכהנים הגדולים היו מזרע פינחס (ראה דברי הימים א' ה, כט - מא), וגם הכהנים הגדולים של בית שני היו, על פי הספרי על אתר, מצאצאי פינחס (ראה תוספות יומא ט ע"א).
פינחס עצמו זכה לאריכות ימים. עוד בימי פילגש בגבעה (שופטים כ, כח) אנחנו מוצאים את פינחס בן אלעזר בן אהרן משמש ככהן גדול לפני ארון ברית ה'. יתר על כן, לשיטה אחת פינחס הוא אליהו (ילקוט שמעוני על אתר), שקנאתו לדבר ה' היתה חדורה ברוח פינחס, ועתיד הוא לרפא את שבר עמו המפולג על ידי פער הדורות ועל ידי כך לסלול את הדרך להגשמת ברית השלום עלי אדמות. כי העתיד יהיה מנותק מהעבר ובהווה אבות ובנים יפנו עורף זה לזה, ויהיה זה תפקידו לגשר על פער הדורות על ידי החזרת רוח חורב של תורת ה'. וכך סיים הנביא את נבואתו: "זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחֹרב על - כל - ישראל חקים ומשפטים; הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא; והשיב לב - אבות על - בנים ולב בנים על - אבותם פן - אבוא והכיתי את - הארץ חרם" (מלאכי ג, כב - כד). (רש"ר הירש במדבר פרק כה פסוק יג )
והשיב לב אבות. להקב''ה : על בנים. ע''י בנים יאמר לבנים דרך אהבה ורצון לכו ודברו אל אבותיכם לאחוז בדרכי המקום וכן ולב בנים על אבותם כך שמעתי משמו של ר' מנחם ור''ד במס' עדיות לשום שלום בעולם : (רש"י,שם)
והשיב לב אבות. להקב''ה : על בנים. ע''י בנים יאמר לבנים דרך אהבה ורצון לכו ודברו אל אבותיכם לאחוז בדרכי המקום וכן ולב בנים על אבותם כך שמעתי משמו של ר' מנחם ור''ד במס' עדיות לשום שלום בעולם : (רש"י,שם)
5.גילוי אליהו:
ד1:היום- אם בקולו תשמעו:
ד2."מי" ברא "אלה"
ד1:היום- אם בקולו תשמעו:
ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי אמר ליה אתינא לעלמא דאתי אמר ליה אם ירצה אדון הזה אמר רבי יהושע בן לוי שנים ראיתי וקול ג' שמעתי
אמר ליה אימת אתי משיח אמר ליה זיל שייליה לדידיה והיכא יתיב אפיתחא דקרתא
ומאי סימניה יתיב ביני עניי סובלי חלאים וכולן שרו ואסירי בחד זימנא איהו שרי חד ואסיר חד אמר דילמא מבעינא דלא איעכב אזל לגביה אמר ליה שלום עליך רבי ומורי אמר ליה שלום עליך בר ליואי א''ל לאימת אתי מר א''ל היום אתא לגבי אליהו א''ל מאי אמר לך א''ל שלום עליך בר ליואי א''ל אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי א''ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא א''ל הכי אמר לך {תהילים צה-ז} היום אם בקולו תשמעו (סנהדרין צח, ע"א)
ד2."מי" ברא "אלה"
שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ לֹא נֶעְדָּר.(ישעיהו, מ,כו)
אמר רבי שמעון: רז זה לא נתגלה, מלבד יום אחד שהייתי על חוף הים, ובא אליהו ואמר לי: רבי, ידעת מהו "מי ברא אלה"? אמרתי לו: אלו השמים וצבאם מעשה הקב"ה, שיש לו לבן-אדם להסתכל בהם, ולברך אותו, ככתוב: "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך... ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ" (תהילים ח'). אמר לי: רבי, דבר סתום היה לפני הקב"ה, ונתגלה בישיבה של מעלה, וזה הוא: בשעה שהסתום מכל סתומים חפץ להתגלות, שעה בראשונה נקודה אחת, וזה עלה להיות מחשבה. צייר בה כל ציורים, חקק בה כל חקיקות, וחקק בתוך המאור הקדוש הסתום חקיקת ציור סתום אחד, קודש קודשים, בניין עמוק היוצא מתוך מחשבה, ונקרא "מי". ראשית הבניין, קיים ולא קיים, עמוק וסתום בשמו. לא נקרא אלא "מי". חפץ להתגלות ולהיקרא בשם, ונתלבש בלבוש יקר מאיר, וברא "אלה", ועלה "אלה" בשם. נתחברו האותיות אלו באלו, ונשלם השם "אלהים". ועד שלא ברא "אלה", לא עלה "אלהים" בשם.
ואותם שחטאו בעגל, על רז שלנו, אמרו: "אלה אלהיך ישראל".
וכמו שהשתתף "מי" ב"אלה", כך הוא שם המשותף תמיד, ובסוד זה העולם קיים. פרח אליהו ולא ראיתיו.
ואותם שחטאו בעגל, על רז שלנו, אמרו: "אלה אלהיך ישראל".
וכמו שהשתתף "מי" ב"אלה", כך הוא שם המשותף תמיד, ובסוד זה העולם קיים. פרח אליהו ולא ראיתיו.
וממנו ידעתי את הדבר שעמדתי על רזו וסתרו. בא רבי אלעזר וכל החברים ונשתטחו לפניו, בכו ואמרו: אילמלא לא באנו אלא לשמוע זה, דיינו. (הקדמת הזוהר דף א, ע"ב)
6.אליהו הנביא וברית המילה:
א.הטעם לבואו בברית המילה:בֹּא רְאֵה, בָּרִאשׁוֹנָה כָּתוּב (מלכים א יט) מַה לְּךְ פֹּה אֵלִיָּהוּ וְגוֹ', וְכָתוּב קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. אָמַר לוֹ, חַיֶּיךְ, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה יִרְשְׁמוּ אוֹתוֹ בָּנַי בִּבְשָׂרָם, אַתָּה תִזְדַּמֵּן לְשָׁם. וְהַפֶּה שֶׁהֵעִיד שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָזְבוּ, הוּא יָעִיד שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַיְּמִים אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ. וַהֲרֵי שָׁנִינוּ, עַל מָה נֶעֱנַשׁ אֵלִיָּהוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? עַל שֶׁאָמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל בָּנָיו.(זוהר מתורגם, בראשית, דף צג ע''א)
אמר באגדה, שאליהו קנא על ברית מילה שמנעה מהם מלכות אפרים, שנאמר קנא קנאתי לה' אלהי ישראל כי עזבו בריתך בני ישראל, אמר לו: קנאת בשטים וכאן אתה מקנא על המילה, חייך שאין ישראל עושים ברית מילה עד שאתם רואה בעיניך. מכאן התקינו לעשות כסא הכבוד לאליהו, שנקרא מלאך הברית, שנאמר "ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר ה' צבאות":(רד"ק מלאכי ג א).
ב.אליהו נוטל מהאיל פריט המכוון כנגד איזור הברית:
אותו האיל שנברא בין השמשות לא יצא ממנו דבר לבטלה אפרו של איל הוא יסוד על גבי המזבח הפנימי גידי האיל אלו עשרה נבלים של כנור שהיה דוד מנגן בהם עורו של איל הוא אזור מתניו של אליהו ז"ל שנ' איש בעל שער וכו' קרניו של איל של שמאל שתקע בו בהר סיני שנ' ויהי במשוך בקרן היובל ושל ימין שהיא גדולה משל שמאל שהוא עתיד לתקוע בה לעתיד לבא שנ' והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול והיה ה' למלך על כל הארץ :(פרקי דרבי אליעזר, פרק ל"א)
7.אליהו הנביא במוצאי שבת:
והטור כתב ענין אחר בזה, וזה לשונו בסימן רצ"ה ורגילין להזכיר אליה נביא, ופירש בעל העיטור הטעם לפי שהוא עתיד לבשר הגאולה, ואתיא בעירובין מובטח להם לישראל שאין אליה בא לא בערבי שבתות ולא בערב יום טוב, ועל כן אנו מתפללים כיון שעבר השבת ויכול לבא שיבוא ויבשרנה. וזה לשון מהרי"ל, מהר"ש אומר מה שנוהגין לומר פסוקי דאליה זמירות המיוסדים על שמו במוצאי שבת, היינו משום דאיתא בתוספתא דבמוצאי שבת יושב אליה ז"ל תחת עץ החיים וכותב זכיות של שומרי שבת. (של"ה, מסכת שבת)
הענין שקשה לישן במוצאי שבת, כי במוצאי שבת מתחיל התגלות אליהו, כמ"ש חז"ל (עירובין מ"ג ב') שאין אליהו בא בשבת ולא בערב שבת ובמוצאי שבת יוכל לבא, ועל כן מאז מתחיל התגלות אליהו. ואמרז"ל (עדיות פרק ח') אין אליהו בא אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע, והיינו לרחק השקר ולקרב האמת... והנה אליהו יבא לרחק השקר, שהוא מבחינת הנחש, הנקרא ארור (בראשית ג'), והנחש הביאה מיתה לעולם, והשינה היא אחד מששים במיתה (ברכות נ"ז ב'), וכיון שבמוצאי שבת מתחיל התגלות אליהו, נדחה השקר שהיא הנחש, לכן קשה לישן... (מוהר"ן קיז)
ויש לומר דלטעם זה מזכירין במוצאי שבת קדש אליהו הנביא ומלך המשיח, שהם ב' בחינות הבדלות הנ"ל, כי אליהו מלאך הברית הוא הבדלה בין ישראל לעמים, כי הוא יעיד דישראל מקיימין האי קיימא ועמך כולם צדיקים, ומלך המשיח הוא בחינת קדושת שבת מיום שכולו שבת, ולכן יבא משיח גם בערבי שבתות, מה שאינו כן אליהו שאינו בא בערבי שבתות מפני הטורח, כי אליהו הוא בחינת יוסף מנשמתין דחול, שיש עוד טורח והכנה מצד האדם, אבל משיח הוא בחינת נשמתין דשבת, ויבוא יום שכולו שבת, ואז אין טורח והכנה מצד ישראל, וכמו שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'. (פרי צדיק ויחי א)
8.תפקידו של אליהו - גורם מאחד ומחבר:
בריתי שלום - ...וכן גם תפקידו של אליהו הנביא לאחות את הקרע שבין ה' לעמו, או בין אבות לבנים, בין העבר לעתיד, על ידי התורה האלוקית. במלחמתו לא היה צריך לשאת פני איש או להרתע מפני גובה עמדתו, וגם לא לפחד מפני תסבוכות מדיניות עם עמים אחרים. (רש"ר הירש, במדבר כה יב)
9.אליהו לעתיד לבוא- מבשר הגאולה האחרונה - הגאולה אפשרית לבוא בזריזות :
בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים נִמְשְׁלָה גַּאֲוָ(ל)תָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בַּקָּצִיר, וּבַבָּצִיר, בַּבְּשָׂמִים, וּבַיּוֹלֵדָה...
נִמְשְׁלָה כַּיּוֹלֵדָה, הֲדָא אִתְּתָא כַּד יָלְדָה בְּלָא עָנָתָהּ, לָא חַיָּיא וַלְדָּא, כַּד יְלֵדַת בְּעָנָתָהּ, חָיֵי, כָּךְ כְּתִיב (מיכה ה, ב): לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה. רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר (ישעיה ס, כב): אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה, לֹא זְכִיתֶם, בְּעִתָּה. זְכִיתֶם, אֲחִישֶׁנָּה. כֵּן יְהִי רָצוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן. (שיר השירים רבה,ח,יד)
עבודתה של האילה היא העבודה המבשרת על ביאת הגאולה. כבר הזכרנו בפנים כמה מהדברים בהם מתאפינת עבודה זו, אשר הם מסממניה המובהקים של הגאולה. גם בעצם ענין האילה מוצאים אנו קשר לגאולה העתידה. האילה השלוחה לתת אמרי שפר, היא היא אליה הנביא הבא לבשר את בשורת הגאולה. על ידי העבודה הבאה עד תכליתה ב"ישועת פני ואלהי" זוכים לביאת אליהו הנביא מבשר המשיח, המתגלה כהרף עין מתוך כל ניצוצות המשיח שנגאלו - תיכף ומיד ממש. (אתר תורת הנפש, ע"פ שיעוריו של הרב יצחק גינזבורג שליט"א)
נִמְשְׁלָה כַּיּוֹלֵדָה, הֲדָא אִתְּתָא כַּד יָלְדָה בְּלָא עָנָתָהּ, לָא חַיָּיא וַלְדָּא, כַּד יְלֵדַת בְּעָנָתָהּ, חָיֵי, כָּךְ כְּתִיב (מיכה ה, ב): לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה. רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר (ישעיה ס, כב): אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה, לֹא זְכִיתֶם, בְּעִתָּה. זְכִיתֶם, אֲחִישֶׁנָּה. כֵּן יְהִי רָצוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן. (שיר השירים רבה,ח,יד)
עבודתה של האילה היא העבודה המבשרת על ביאת הגאולה. כבר הזכרנו בפנים כמה מהדברים בהם מתאפינת עבודה זו, אשר הם מסממניה המובהקים של הגאולה. גם בעצם ענין האילה מוצאים אנו קשר לגאולה העתידה. האילה השלוחה לתת אמרי שפר, היא היא אליה הנביא הבא לבשר את בשורת הגאולה. על ידי העבודה הבאה עד תכליתה ב"ישועת פני ואלהי" זוכים לביאת אליהו הנביא מבשר המשיח, המתגלה כהרף עין מתוך כל ניצוצות המשיח שנגאלו - תיכף ומיד ממש. (אתר תורת הנפש, ע"פ שיעוריו של הרב יצחק גינזבורג שליט"א)
סיום: אליהו המחבר אבות ובנים, ספקות ופסקים , גואל ראשון(משה) וגואל אחרון(משיח):
1.מבשר הגאולה במועד הגאולה הראשונה:
באופן כללי הרעיון המרכזי הוא שאליהו הנביא הוא מבשר הגאולה ובליל הסדר אנו מצפים שהוא יבוא לגאול אותנו, כי זה לילה המועד לגאולה.
כדי לחזק את האמונה בכך נהגו להשאיר לו כוס, שמסמלת את כוס הגאולה החמישית, הגאולה לעתיד לבוא, מכיוון התפתחה האמונה שהוא בא לשתות מהכוס...
2.הכוס החמישית- בתיקו של אליהו:
על פי הגמרא שותים בליל הסדר ארבע כוסות, כנגד ארבע לשונות של גאולה, אולם ישנה דעה ששותים גם כוס חמישית, על שם "והבאתי", הגמרא נשארת על השאלה האם לשתות את הכוס הזו (או במילים אחרות, האם לשתות ארבע או חמש כוסות) בתיקו, ולא מכריעה... ומכאן שאת ההכרעה האם לשתות כוס חמישית יגיד לנו אליהו, כשיבוא, זו גם סיבה שהכוס הזו מכונה "כוסו של אליהו"- כלומר כוס שנדע האם לשתות אותה רק כשיבוא אליהו הנביא (ע"פ הרב יניב חניא)
3.אליהו עתיד להביא את הבן החמישי לליל הסדר
"כנגד ארבעה בנים דברה תורה". דרכם של חז"ל, שהם מזכירים את המספר הכולל רק כאשר הדבר בא למעט פרט נוסף. וא"כ ישנו בן חמישי, שבניגוד לארבעת חבריו, שכלל לא הגיע אל הסדר. ההגדה מונה את ארבעת הבנים. "אחד... ואחד... אחד... ואחד..." ביטוי זה בלשונם של חז"ל הוא ביטוי של השוואה. כי כולם באים אל הסדר. אך גם מן הבן החמישי אין להתייאש. מי יביא אותו בסופו של דבר? - אליהו הנביא, שתפקידו הוא להשיב לב בנים על אבותם. פתיחת הדלת היא לא רק לאליהו הנביא אלא בעיקר לבן שהוא מביא אתו, הבן החמישי. ואם ארבע הכוסות נועדו לארבעת הבנים האחרים - בשבילו נועדה הכוס החמישית, כוסו אל אליהו, שהיא כנגד "והבאתי אתכם אל הארץ".
(הרב אורי עמוס שרקי - הגדה של פסח - כנגד ארבעה בנים דיברה תורה)
בשולי הדברים: התיקון של אליהו- התיקון של כולנו
אליהו הנביא, מחבר בין עם ישראל לקב"ה ב-3 מימדי המציאות: הזמן(מוצאי שבת), האדם(ברית המילה) והמקום ( בחג הפסח שבו יש חיבור בין עם ישראל לבית המקדש) בעצם בא ללמד את כולנו שכל תהליך חיינו הוא תהליך של תיקון, אמנם אצל אליהו זהו תיקון שנמשך כל מהלך ההיסטוריה אבל עבור האדם בכל רגע נתון עליו לייחל לתקן והלשים את ייעודו בכל שלושת האופנים הללו עד למילויים ולקירוב ביאת משיח בן דוד.
1.מבשר הגאולה במועד הגאולה הראשונה:
באופן כללי הרעיון המרכזי הוא שאליהו הנביא הוא מבשר הגאולה ובליל הסדר אנו מצפים שהוא יבוא לגאול אותנו, כי זה לילה המועד לגאולה.
כדי לחזק את האמונה בכך נהגו להשאיר לו כוס, שמסמלת את כוס הגאולה החמישית, הגאולה לעתיד לבוא, מכיוון התפתחה האמונה שהוא בא לשתות מהכוס...
2.הכוס החמישית- בתיקו של אליהו:
על פי הגמרא שותים בליל הסדר ארבע כוסות, כנגד ארבע לשונות של גאולה, אולם ישנה דעה ששותים גם כוס חמישית, על שם "והבאתי", הגמרא נשארת על השאלה האם לשתות את הכוס הזו (או במילים אחרות, האם לשתות ארבע או חמש כוסות) בתיקו, ולא מכריעה... ומכאן שאת ההכרעה האם לשתות כוס חמישית יגיד לנו אליהו, כשיבוא, זו גם סיבה שהכוס הזו מכונה "כוסו של אליהו"- כלומר כוס שנדע האם לשתות אותה רק כשיבוא אליהו הנביא (ע"פ הרב יניב חניא)
3.אליהו עתיד להביא את הבן החמישי לליל הסדר
"כנגד ארבעה בנים דברה תורה". דרכם של חז"ל, שהם מזכירים את המספר הכולל רק כאשר הדבר בא למעט פרט נוסף. וא"כ ישנו בן חמישי, שבניגוד לארבעת חבריו, שכלל לא הגיע אל הסדר. ההגדה מונה את ארבעת הבנים. "אחד... ואחד... אחד... ואחד..." ביטוי זה בלשונם של חז"ל הוא ביטוי של השוואה. כי כולם באים אל הסדר. אך גם מן הבן החמישי אין להתייאש. מי יביא אותו בסופו של דבר? - אליהו הנביא, שתפקידו הוא להשיב לב בנים על אבותם. פתיחת הדלת היא לא רק לאליהו הנביא אלא בעיקר לבן שהוא מביא אתו, הבן החמישי. ואם ארבע הכוסות נועדו לארבעת הבנים האחרים - בשבילו נועדה הכוס החמישית, כוסו אל אליהו, שהיא כנגד "והבאתי אתכם אל הארץ".
(הרב אורי עמוס שרקי - הגדה של פסח - כנגד ארבעה בנים דיברה תורה)
בשולי הדברים: התיקון של אליהו- התיקון של כולנו
אליהו הנביא, מחבר בין עם ישראל לקב"ה ב-3 מימדי המציאות: הזמן(מוצאי שבת), האדם(ברית המילה) והמקום ( בחג הפסח שבו יש חיבור בין עם ישראל לבית המקדש) בעצם בא ללמד את כולנו שכל תהליך חיינו הוא תהליך של תיקון, אמנם אצל אליהו זהו תיקון שנמשך כל מהלך ההיסטוריה אבל עבור האדם בכל רגע נתון עליו לייחל לתקן והלשים את ייעודו בכל שלושת האופנים הללו עד למילויים ולקירוב ביאת משיח בן דוד.
_________________________________________________________________________
