נר שבת ונר חנוכה- גירסה מורחבת

פתיחה:
אמר רב הונא הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים(שבת כג, ע"ב)
בנים תלמידי חכמים. דכתיב (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור דתורה:(רש"י,שם)



1.במה מדליקין?
נר חנוכה:
כל השמנים והפתילות כשרים להדלקת נר חנוכה, אף על פי שאין השמנים והפתילות נמשכים אחר הפתילה, ואין האור נתלה יפה בהן.(ילקוט יוסף,תרעג,א)
נר שבת:
אין מדליקין נר לשבת אלא משמן הנמשך אחר הפתילה ולפיכך אין מדליקין בזפת ולא בשעוה ולא בשמן העשוי מצמר גפן ולא באליה ולא בחלב וכן אין מדליקין בעטרן מפני שריחו רע ויניחנו ויצא ולא בצרי מפני שריחו נודף שמא יסתפק ממנו ונמצא מתחייב משום מכבה (או"ח,רסד,ג)

2.הדלקה ע"י חשמל:
נר חנוכה:
דעת רבים וכן שלמים מאחרוני דורינו, שאין יוצאים ידי חובה בהדלקת נרות החשמל, ויש פנים הנראים בהלכה לדבריהם, שצריך להקפיד על שמן ופתילה, בדומה להדלקת המנורה בבית המקדש, שבה נעשה הנס. ולא יהא אלא ספק אין להכנס בספק ברכה לבטלה, ולכן לא יברך על נרות חנוכה בנורות חשמל. (ילקו"י,תרע"ג,ה)
נר שבת:
יש אומרים שיוצאים ידי חובת ההדלקה במנורת חשמל, ומברכים עליה. ויש חולקים ואומרים שאין יוצאים בזה ידי חובה. ולכן במקום שאפשר להשיג נרות שמן או שעוה, בודאי שעדיף לצאת בהם ידי חובת ההדלקה, כיון שיש בהם היכר שנעשו לכבוד שבת. ונכון לכוין בברכתו שלפני ההדלקה, לפטור גם את הדלקת החשמל מה שידליק לאחר מכן. ומכל מקום באופן שאין אפשרות להשיג נרות שמן או שעוה, וכדומה, אפשר לברך ולהדליק מנורות חשמל, ויוצאים בזה ידי חובת ההדלקה. ולכתחלה עדיף שידליק נר חשמלי הניכר לכבוד לשבת, ולא יסמוך על המנורה קבועה בקיר (ילקו"י,רסג,סו)

3.על מי חובת ההדלקה:
נר חנוכה:
נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, שאף הן היו באותו הנס. והאשה מוציאה את בעלה ידי חובת הדלקת נרות חנוכה. ולפיכך כשבעל הבית נאלץ להיעדר מביתו בזמן ההדלקה, עד לשעה מאוחרת בלילה, ראוי ונכון שימנה את אשתו להדליק נרות חנוכה עם צאת הכוכבים, שהוא כרבע שעה אחר שקיעת השמש, ובזה גם הוא יוצא ידי חובה, ששלוחו של אדם כמותו.(ילקו"י,תרעה,י)
נר שבת:
הדלקת נר בשבת היא מצוה מדברי סופרים, ואינה רשות שאם ירצה ידליק ואם ירצה לא ידליק, אלא היא חובה על כל בית בישראל. ובין האנשים ובין הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת, אלא שהנשים מצוות על זה יותר מן האנשים. מפני שהן עקרות הבית ועוסקות בצרכי הבית, וגם הן מצויות בבית

4.השימוש בנר:
נר חנוכה:
אסור להשתמש לאור נרות חנוכה, ואפילו תשמיש עראי כגון לבדוק מעות או למנותן לאורה אסור(ילקו"י,תרעג,א)
נר שבת:
אסור לקרוא בליל שבת לאור הנר גזרה שמא יטה את השמן לפתילה להרבות אורה, ויתחייב משום מבעיר בשבת (ילקו"י,רעה,א)
מצוה להדליק את הנרות סמוך לשולחנו... כדי שיקדש ויאכל לאורם (ילקו"י,רסג,נח)

5.מקום ההדלקה:
נר חנוכה:
הדר בעלייה, מצוה שיניח נרות חנוכה בחלון או במרפסת, או בגזוזטרא הסמוכה לרשות הרבים, כדי לקיים פרסומי ניסא....מצוה להניח נרות החנוכה בטפח הסמוך לפתח משמאל הנכנס...(ילקו"י,תרע"א,כ-כא)
נר שבת:
מצוה להדליק את הנרות סמוך לשולחנו שסועד עליו בליל שבת, כדי שיקדש ויאכל לאורם, וזהו בכלל עונג שבת.(ילקו"י,רסג,נח)

העיקרון המנחה: הארה פנימית מול הארה חיצונית
נרות שבת- אמצעי להשגת שלום בית מבפנים נרות חנוכה- מטרה חיצונית של פרסום הנס



סיכום: גדול השלום

היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקדוש היום נר ביתו קודם משום שלום ביתו שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו. גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר (משלי ג-יז) ''דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום'':(רמב"ם,יד החזקה,ספר זמנים,הלכות חנוכה,פרק רביעי,הלכה יד)

נר שבת ונר חנוכה- 8 נקודות השוואה

פתיחה: מה הקשר בין הרגילות בנר שבת וחנוכה לבין בנים תלמידי חכמים?

אמר רב הונא הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים(שבת כג, ע"ב)
בנים תלמידי חכמים. דכתיב (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור דתורה:(רש"י,שם)

1.על מי חובת ההדלקה:
נר חנוכה:
נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, שאף הן היו באותו הנס. והאשה מוציאה את בעלה ידי חובת הדלקת נרות חנוכה. ולפיכך כשבעל הבית נאלץ להיעדר מביתו בזמן ההדלקה, עד לשעה מאוחרת בלילה, ראוי ונכון שימנה את אשתו להדליק נרות חנוכה עם צאת הכוכבים, שהוא  כרבע שעה אחר שקיעת השמש, ובזה גם הוא יוצא ידי חובה, ששלוחו של אדם כמותו.(ילקו"י,תרעה,י)
נר שבת:
הדלקת נר בשבת היא מצוה מדברי סופרים, ואינה רשות שאם ירצה ידליק ואם ירצה לא ידליק, אלא היא חובה על כל בית בישראל. ובין האנשים ובין הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת, אלא שהנשים מצוות על זה יותר מן האנשים. מפני שהן עקרות הבית ועוסקות בצרכי הבית, וגם הן מצויות בבית (ילקו''י שבת כרך א עמוד קמב).

2.זמן ההדלקה ומשך הזמן שצריכים לדלוק:
נר חנוכה:
זמן הדלקת נרות החנוכה הוא בצאת הכוכבים ... ונמשך זמנה עד שתכלה הרגל מן השוק, דהיינו כמו חצי שעה אחר צאת הכוכבים (ילקוט יוסף, תרעב,א)

נר שבת:
זמן הדלקת נרות שבת בערב שבת, לכתחלה הוא כעשרים דקות קודם השקיעה (ילקו''י שבת כרך א' עמוד  קעא)
המתארחים אצל קרוביהם לסעודת ליל שבת, ויוצאים מבעוד יום וחוזרים לביתם לאחר הסעודה, לישן שם, אם הם יוצאים מביתם אחר שהגיע זמן פלג המנחה, ידליקו הנרות בביתם בברכה, וילכו לבית קרוביהם. ויתן שמן כשיעור שידלק עד שיחזרו לביתם לישן, או נרות גדולים שידלקו עד שיחזרו לביתם. ואם יוצאים קודם פלג המנחה, אין להם לברך על ההדלקה. (ילקוט יוסף שבת כרך א עמוד קמח).

3.מקום ההדלקה:
נר חנוכה:
הדר בעלייה, מצוה שיניח נרות חנוכה בחלון או במרפסת, או בגזוזטרא הסמוכה לרשות הרבים, כדי לקיים פרסומי ניסא....מצוה להניח נרות החנוכה בטפח הסמוך לפתח משמאל הנכנס...(ילקו"י,תרע"א,כ-כא)
נר שבת:
מצוה להדליק את הנרות סמוך לשולחנו שסועד עליו בליל שבת, כדי שיקדש ויאכל לאורם, וזהו בכלל עונג שבת.(ילקו"י,רסג,נח)

4.הדלקת הנר בבית הכנסת:
נר חנוכה:
המנהג פשוט להדליק נרות חנוכה גם בבתי הכנסת בברכות, משום פרסומי ניסא, והוא מנהג ותיקין (ילקוט יוסף,תרעא,א)

נר שבת:
 הנה ראיתי כמה נשים כשמתארחות במעלי דשבת כמקומות אחרות אז מדליקין את הנרות שהיה להן להדליק   בבית אוחם הנרות מדליקין בבית הכנסת ומברכים עליהם להדליק נר ש״ש. (שות מהריל,סימן נ"ג)

5.במה מדליקין?
נר חנוכה:
כל השמנים והפתילות כשרים להדלקת נר חנוכה, אף על פי שאין השמנים והפתילות נמשכים אחר הפתילה, ואין האור נתלה יפה בהן.(ילקוט יוסף,תרעג,א)
נר שבת:
אין מדליקין נר לשבת אלא משמן הנמשך אחר הפתילה ולפיכך אין מדליקין בזפת ולא בשעוה ולא בשמן העשוי מצמר גפן ולא באליה ולא בחלב וכן אין מדליקין בעטרן מפני שריחו רע ויניחנו ויצא ולא בצרי מפני שריחו נודף שמא יסתפק ממנוו ונמצא מתחייב משום מכבה (או"ח,רסד,ג)

6.הדלקה ע"י חשמל:
נר חנוכה:
דעת רבים וכן שלמים מאחרוני דורינו, שאין יוצאים ידי חובה בהדלקת נרות החשמל, ויש פנים הנראים בהלכה לדבריהם, שצריך להקפיד על שמן ופתילה, בדומה להדלקת המנורה בבית המקדש, שבה נעשה הנס. ולא יהא אלא ספק אין להכנס בספק ברכה לבטלה, ולכן לא יברך על נרות חנוכה בנורות חשמל. (ילקו"י,תרע"ג,ה)
נר שבת:
יש אומרים שיוצאים ידי חובת ההדלקה במנורת חשמל, ומברכים עליה. ויש חולקים ואומרים שאין יוצאים בזה ידי חובה. ולכן במקום שאפשר להשיג נרות שמן או שעוה, בודאי שעדיף לצאת בהם ידי חובת ההדלקה, כיון שיש בהם היכר שנעשו לכבוד שבת. ונכון לכוין בברכתו שלפני ההדלקה, לפטור גם את הדלקת החשמל מה שידליק לאחר מכן. ומכל מקום באופן שאין אפשרות להשיג נרות שמן או שעוה, וכדומה, אפשר לברך ולהדליק מנורות חשמל, ויוצאים בזה ידי חובת ההדלקה. ולכתחלה עדיף שידליק נר חשמלי הניכר לכבוד לשבת, ולא יסמוך על המנורה קבועה בקיר (ילקו"י,רסג,סו)

7.השימוש בנר:
נר חנוכה:
אסור להשתמש לאור נרות חנוכה, ואפילו תשמיש עראי כגון לבדוק מעות או למנותן לאורה אסור(ילקו"י,תרעג,א)
נר שבת:
אסור לקרוא בליל שבת לאור הנר גזרה שמא יטה את השמן לפתילה להרבות אורה, ויתחייב משום מבעיר בשבת (ילקו"י,רעה,א)
מצוה להדליק את הנרות סמוך לשולחנו... כדי שיקדש ויאכל לאורם (ילקו"י,רסג,נח)

8.טעם הדלקת הנר:
נר חנוכה:
הדר בעלייה, מצוה שיניח נרות חנוכה בחלון או במרפסת, או בגזוזטרא הסמוכה לרשות הרבים, כדי לקיים פרסומי ניסא (ילקוט יוסף,תרעא,כ)

נר שבת:
והרמב''ם עצמו בפרק ל' חשיב הדלקת הנר מכבוד שבת, שכתב שם: ''ויהיה נר דלוק ושולחן ערוך ומטה מוצעת, שכל אלו לכבוד שבת הן'' עכ''ל.  וצריך לומר דתרווייהו איתנהו, דבמקום שאוכלין - הוה מכבוד שבת, ובשארי חדרים - הוה מעונג שבת, שלא יכשל בהליכתו שם. וזהו שאמרו שם: ''ותזנח משלום נפשי - זה הדלקת נר בשבת'', דכשיש נר יש שלום, ולא יכשלו ליפול. ולכן מפני שיש בזה כבוד ועונג - החמירו בה חכמים ועשאוה כמצוה בפני עצמה, עד שמברכין עליה ביחוד. ועוד, כיון דלדעת בה''ג שיתבאר הוי זה קבלת שבת להאשה המדלקת - לכן וודאי שייך ברכה על זה.  (ערוך השולחן, רסג,ב)

העיקרון המנחה: הארה פנימית מול הארה חיצונית
נרות שבת- אמצעי להשגת שלום בית מבפנים נרות חנוכה- מטרה חיצונית של פרסום הנס

ולכן: נרות שבת מסורות בידי האישה( פנימיות), ריחן צריך להיות טוב, אורם יכול לבוא גם מחשמל(ובלבד שיאירו את הבית), מיקומם בתוך הבית בדווקא,מצווה להשתמש בהם,ופחות שייכים להדלקה בבית הכנסת

ונרות חנוכה שמאירים החוצה- מצוותך לכתחילה ע"י האיש, נועדו לפרסום הנב ולכן לא יכולים להיות מחמשל, ייעודן להיות בחוץ ופחות אין משנה אם עושין ריח רע, מיקומן כלפי חוץ,ושייכים בבית הכנסת לצורך פירומי ניסא

9.נר שבת- כמות קבועה של אור אלא אם נקנסה , נר חנוכה- מוסיף והולך:

נר חנוכה: כולם מהדרין ומוסיפים בכל יום

כמה נרות צריך להדליק בחנוכה, אמרו חז"ל (שבת כא:) מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין, בית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך. והיינו, כי מעיקר הדין די בנר אחד לכל בית ובית מישראל, בין שבני הבית מרובים, בין שהם מועטים. אולם המהדרים במצוה זו, בלילה הראשון מדליקין נר אחד, מכאן ואילך מוסיף נר אחד בכל לילה עד שבלילה האחרון יהיו שמונה נרות, ואפילו אם היו בני הבית מרובים לא ידליקו יותר. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סי' תרעא ס"ב). וכן פשט המנהג בכל תפוצות ספרד, וכמו שהעיד הרמב"ם. [ילקו"י מועדים עמ' קצה

נר שבת: לא מוסיפים על הכמות אלא משום קנס( וגם אז אפשר לסמוך על  אור החשמל)

אשה ששכחה להדליק נרות שבת, וגם בעלה לא הדליק, יש אומרים שמכאן ולהבא צריכה להוסיף בכל ערב שבת נר נוסף על מה שהיתה רגילה להדליק עד כה. ויש מקילים בזה על כל פנים באשה עניה שתוסיף מעט שמן, או שתקח נרות שעוה גדולים יותר מעט. וכן אשה שהיתה רגילה להדליק ב' או ז' נרות, ופחתה נר אחד, יש אומרים שצריכה להדליק מכאן ולהבא נר נוסף. ובלאו הכי בזמן הזה שיש אור החשמל דלוק בבית, אין צריך לקנוס בזה, ולכן גם אם שכחה פעם אחת ולא הדליקה נרות כלל, והיה אור החשמל דלוק, תדליק בשבת הבאה כמנין הנרות שהורגלה בו עד כה. [ילקוט יוסף שבת כרך א עמוד קנא].

10.נר חנוכה- משיח בן יוסף, נר שבת- משיח בן דוד:

ענין מה שמקדימין נ"ח לנר של שבת... ונראה דשתי סוגי נר של חנוכה ושל שבת מקבילים לעומת שני משיחים משיח בן יוסף ואלי' ומשיח בן דוד, דבראשונה יבוא ב"ב משיח בן יוסף להדחות את כחות החיצונים ולטהר את הארץ, ועל ידו יוגמר מלחמת עמלק ואח"כ יבוא אלי' הנביא לעשות שלום בעולם והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם ומשיח בן דוד ימשוך התגלות אלקית בעולם, והנה נ"ח מקביל למשיח בן יוסף, ואלי' ומשיח בן דוד לנר של שבת משום שלום ביתו, וזהו שבת דליליא ומלאכי השרת מברכין בשלום, ומשיח בן דוד לשבתא דיממא, השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע, וכמו שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שאור היום של שבת הוא נר של שבת דיממא:

(שם משמואל חנוכה סח)

סיום: תלמיד חכם מאיר פנימה והחוצה

הרגיל בנר- מי שנזהר לשמור על תכונת ההתמדה כמו נר שדולק כל הזמן ועל השאיפה למעלה כמו השלהבת- זוכה שבניו ותלמידיו מושפעים מכך ונעשים תלמידי חכמים (ע"פ הרב בן ציון אלגאזי,ראש מכון צורבא מרבנן)

תכונת הנר שהוא מדליק נרות נוספים מבלי להחסיר משלו דבר- תכונת הנתינה האינסופית ע"פ האימרה " זה נהנה וזה לא חסר" (בבא קמא כ, ע"א ) (ענ"ד)

שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה (התמדת דליקת הנר ) וְעַל הָעֲבוֹדָה(שאיפת הלהבה למעלה) וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים(תכונת הנתינה של הנר): (אבות,א,ב)

מדוע לא נאמר שהרגיל בנר יהיה תלמיד חכם?

ק"ו, אלא שכמו הנר שמאיר לסביבתו כך גם הרגיל בנר ותכונתו משפיע על סביבתו והקרובים ביותר אליו הם בניו וזכה שגם הם יהיו תלמידי חכמים (ענ"ד)

אפשרות נוספת :

ואפשר שלזה כיוונו חז"ל באמרם הרגיל בנר ה ויין ליה בנים תלמידי חכמים' כי מי שהרגיל את עצמו לחיות את חייו באופן של נר להבין ולדעת שאין השמץ אלא אמצעי וטפל לחיות הלהבה ואין גשמיות כי אם האמצעי וטפל לחיות הרוחנית איש כזה יהיו לו בנים תלמידי חכמים כי יתגדלו בניו באופן שיכירו וידעו מהו העיקר בחיים ומהו הטפל וישעבדו את חייהם להעיקר 

(שרי אלפים, ע"מ פו)