ויצמח ה׳ א-להים מן האדמה.- ע״ד הפשט הכתובים מוכיחים שיש ג״ע בארץ ושם עץ החיים ועץ הדעת, עץ החיים נותן באוכליו חיים ארוכים ועץ הדעת נותן באוכליו רצון ובחירה אם לעניינים שכליים ואם לעניינים גופניים וכן יוכיח הלשון שהוא נאמר על רצון והבחירה והוא לשון רז״ל ל״ש אלא שדעתו לחזור וכן לשון הכתוב (תהלים קמ״ד ג׳) מה אדם ותדעהו כלומר מה ענינו שתרצה בו.
וא״כ באור עץ הדעת כאלו יאמר ועץ הרצון והקב״ה מנעו ממנו לפי שהאדם היה מוכרח על מעשיו קודם שחטא והיו כל פעולותיו שכל גמור כמלאך ה׳ שהוא מוכרה לעשות כל פעולותיו שכליות לפי שאין לו מונע כן האדם אבל אחר שחטא ואכל מעץ הדעת היה לו רצון ובחירה לדעת טוב ורע ונתלבש בתאוות הגופניות (רבנו בחיי בן אשר, בראשית,ב,ט)
וא״כ באור עץ הדעת כאלו יאמר ועץ הרצון והקב״ה מנעו ממנו לפי שהאדם היה מוכרח על מעשיו קודם שחטא והיו כל פעולותיו שכל גמור כמלאך ה׳ שהוא מוכרה לעשות כל פעולותיו שכליות לפי שאין לו מונע כן האדם אבל אחר שחטא ואכל מעץ הדעת היה לו רצון ובחירה לדעת טוב ורע ונתלבש בתאוות הגופניות (רבנו בחיי בן אשר, בראשית,ב,ט)
"וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" - ... ופרי האילן הזה היה מוליד הרצון והחפץ שיבחרו אוכליו בדבר או בהפכו לטוב או לרע ולכן נקרא "עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" כי הַ"דַּעַת" יאמר בלשוננו על הרצון כלשונם (פסחים ו) לא שנו אלא שדעתו לחזור ושדעתו לפנותו ובלשון הכתוב (תהלים קמד ג) מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ תחפוץ ותרצה בו יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם (שמות לג יב)... והנה אחרי אכלו מן העץ היתה בידו הבחירה וברצונו להרע או להטיב בין לו בין לאחרים וזו מדה אלהית מצד אחד ורעה לאדם בהיות לו בה יצר ותאוה (רמב"ן,בראשית,ב,ט)
