יום רביעי, 20 באפריל 2011

על זכרון ושכחה

הקדמה:
יתרון השכחה האנושית:
כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ:(דברים ,כד,יט)

מעלת הזיכרון האלוקי:
הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְ-ה-וָ-ה זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה: (ירמיה,ב,ב)

1.
מה מצווים לזכור?
10 זכירות בכל יום:
חסידים ואנשי מעשה רגילים לומר בכל יום עשר זכרונות וזו הלשון:
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה,הרי אני מקיים מצוות עשר זכירות שחייב אדם לזכור בכל יום ואלו הן: א.יציאת מצרים ב.והשבת ג.והמן ד.ומעשה עמלק ה.ומעמד הר סיני ו. ומה שהקציפו אבותינו להקדוש ברוך הוא. ז.ומעשה מרים הנביאה ח.עצת בלק ובלעם – ומה שיעצו בלק ובלעם לעשות לאבותינו למען דעת צדקות ה'. ט.ומצות וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל. י. וזכירת ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו, אמן.

1.יציאת מצרים,בכל יום ובכל שבת ובפרט בפסח:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְ-ה-וֹ-ָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ: (שמות יג,ג)

2.שבת: ע"י קידוש בערב ובבוקר
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (שמות כ,ח)

3.המן: בפרט ע"י משנה הלחם בשבת
וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר (מצותו) מִצְוֹתָיו אִם לֹא: וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְ-ה-וָ-ה יִחְיֶה הָאָדָם (דברים ח,ב-ג)

4.מעשה עמלק: בפרט בפורים ובשבת זכור
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם (דברים כה,יז)

5.מעמד הר סיני: בפרט בחד השבועות
רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: (דברים ד,ט)

6.נסיונות במדבר:
זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם יְ-ה-וָ-ה: (דברים ט,ז)

7.לשון הרע: בפרט בכל דיבור ודיבור עם הזולת
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם (דברים כד,ט)

8.עצת בלק ובלעם :
עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְ-ה-וָ-ה (מיכה ו,ה)

9.כח לקיום מצוות:בפרט בכל תפילה מתפילות היום
וְזָכַרְתָּ אֶת יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה (דברים ח,יח)

10.ירושלים: בפרט בסיום החופה
אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי (תהילים קלז,ה)

2.זכרון-במחשבה וזכר -במעשה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ. וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ. זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. (כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים) וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת: (קידוש ליל שבת)

3.מדוע דווקא זכירות אלו?

א.טובות ה':

1.יציאת מצרים ->ומעמד הר סיני (לכלל ישראל)
2. והמן ->והשבת (לפרט)
5.ומצות וזכרת את ה' אלוקיך -> וזכירת ירושלים (לפרט שישפיע על הכלל)

ב.רעות האדם:
א.מבחוץ:
1.ומעשה עמלק -הגוף
2.עצת בלק ובלעם -הנפש
ב.מבפנים:
3. ומה שהקציפו אבותינו להקדוש ברוך הוא- בין אדם למקום
4.ומעשה מרים הנביאה -בין אדם לחברו

4.איך זוכרים?

זיכרון מתוך ראייה:
וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְ-ה-וָ-ה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהוָֹה מִמִּצְרָיִם (שמות יג,ט)

תיעוד כתוב:
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם (שמות יז,יד)
הסתמכות על הדור הקודם:
זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ: (דברים לב,ז)

5.לשם מה זוכרים?

זיכרון לשם גמילת חסד:
בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: (אסתר, ו,א)
וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ(שם,שם,יא)

זיכרון המביא לעשייה:
וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְהוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם (במדבר,טו,לט-מ)

...תניא אידך "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'"- שקולה מצוה זו כנגד כל המצות כולן ,ותניא אידך "וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם"- ראיה מביאה לידי זכירה, זכירה מביאה לידי עשיה (מנחות מג,ע"ב)

סיום: לעשות כדי לזכור ולזכור כדי לעשות
מי שלומד ואינו מקיים-יימחה מה שבו (פתגם מרוקאי,מתוך פתגמי עדות ישראל/אברהם שטאל,פתגם 1927)