פתיחה: מדוע דווקא החזיר הפך לסמל של בעלי החיים הטמאים?
1.סימני הטהרה:
כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ: (ויקרא יא,ג)
כל מפרסת פרסה- כל בהמה שיש בקצות גפיה פרסות.
ושוסעת שסע פרסות-משמע שפרסתה שסועה לשניים.
מעלת גרה- מלשון גרר,בבעלי החיים מעלי הגרה המזון נגרר מן הקיבה העליונה ונלעס מחדש.
(ויקרא,עולם התנ"ך,עמ',69-70)
2.מדוע דווקא סימנים אלו הם המייצגים את בעלי החיים הכשרים לאכילה?
השמיעם עשרת הדברות, שהם גופי תורה ועיקר המצוות, וחתם בדיבור 'לא תחמד', שכולם תלויים בו, לרמוז כי כל המקיים מצוה זו כאילו קיים כל התורה כולה (מדרש, תורה שלמה שמות, אות ת"ה)
ועוד אפשר לומר כי קבעתו תורה עשירי, כלומר אחרון, מפני שהוא שקול כנגד כל הדברות, שכל מי שלא נזהר מן החמדה לסוף הוא נכשל ועובר על כולם. (כד הקמח לרבנו בחיי, ערך חמדה)
כי ענין סימני טהרה שני סימנים מעלה גרה ומפרסת פרסה והענין כמ"ש הקדמונים כי בעוף אמרו כל העוף הדורס טמא והענין כי מאכילת הדבר כפי מזג המאכל כן יהיה טבע האוכל כי אבר מחזיק אבר וזה סוד נפש הבהמית שבאדם כו' וכל העבירות וחטאים הכל מחמדה כמ"ש כי לא תחמוד כולל כל הדברות וכל התורה כמו שהאריכו בזה ועי' בדבריהם וכל העוף הטורף טרף הוא סימן שאין בו מדת ההסתפקות וכמ"ש מכות כ"ד בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה חבקוק ב' והוא ההסתפקות וכן הוא בבהמה סימן מעלה גרה שמסתפק במאכל שבקרבו וכן מפרסת פרסה הוא סימן שאינו דורס וטורף טרף אלא גדל על אבוסו (אבן שלמה לגר"א, פרק ג' )
3.יוצאי הדופן:
אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם: וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם: וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם:וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם: (שם,שם,ד-ו)
לא הוצרכו לפרט את אלו אלא מפני שיש להם סימני טהרה,"את הגמל..."אע"פ שמעלה גרה הוא הואיל ואינו מפריס- טמא הוא (מדרש לקח טוב).
4.ייחודו של החזיר: סימן הטהרה החסר-פנימי
וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי:(בראשית כ"ו,לד)
עשו היה נמשל לחזיר... החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו, לומר: ראו שאני טהור... כך אלו גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים. כל ארבעים שנה היה עשו צד נשים מתחת יד בעליהן ומענה אותן. כשהיה בן ארבעים, אמר: "אבא בן ארבעים שנה נשא אישה, אף אני כן (רש"י,שם)
ת"ר עורב- זה עורב אוכמי, כל עורב-להביא עורב העמקי (שכולו לבן) ,למינו- להביא עורב הבא בראשי יונים
(חולין סג,ע"א).
בראשי יונים-ר"ל שראשו דומה ליונה (תורה תמימה ,שם)
וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף: (ויקרא י"א, יט)
החסידה. זו דיה לבנה . ולמה נקרא שמה חסידה, שעושה חסידות עם חברותיה במזונות(רש"י ,שם)
6.עצתו של ינאי:
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה: אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס. (סוטה כב,ב)
1.סימני הטהרה:
כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ: (ויקרא יא,ג)
כל מפרסת פרסה- כל בהמה שיש בקצות גפיה פרסות.
ושוסעת שסע פרסות-משמע שפרסתה שסועה לשניים.
מעלת גרה- מלשון גרר,בבעלי החיים מעלי הגרה המזון נגרר מן הקיבה העליונה ונלעס מחדש.
(ויקרא,עולם התנ"ך,עמ',69-70)
2.מדוע דווקא סימנים אלו הם המייצגים את בעלי החיים הכשרים לאכילה?
השמיעם עשרת הדברות, שהם גופי תורה ועיקר המצוות, וחתם בדיבור 'לא תחמד', שכולם תלויים בו, לרמוז כי כל המקיים מצוה זו כאילו קיים כל התורה כולה (מדרש, תורה שלמה שמות, אות ת"ה)
ועוד אפשר לומר כי קבעתו תורה עשירי, כלומר אחרון, מפני שהוא שקול כנגד כל הדברות, שכל מי שלא נזהר מן החמדה לסוף הוא נכשל ועובר על כולם. (כד הקמח לרבנו בחיי, ערך חמדה)
כי ענין סימני טהרה שני סימנים מעלה גרה ומפרסת פרסה והענין כמ"ש הקדמונים כי בעוף אמרו כל העוף הדורס טמא והענין כי מאכילת הדבר כפי מזג המאכל כן יהיה טבע האוכל כי אבר מחזיק אבר וזה סוד נפש הבהמית שבאדם כו' וכל העבירות וחטאים הכל מחמדה כמ"ש כי לא תחמוד כולל כל הדברות וכל התורה כמו שהאריכו בזה ועי' בדבריהם וכל העוף הטורף טרף הוא סימן שאין בו מדת ההסתפקות וכמ"ש מכות כ"ד בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה חבקוק ב' והוא ההסתפקות וכן הוא בבהמה סימן מעלה גרה שמסתפק במאכל שבקרבו וכן מפרסת פרסה הוא סימן שאינו דורס וטורף טרף אלא גדל על אבוסו (אבן שלמה לגר"א, פרק ג' )
אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם: וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם: וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם:וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם: (שם,שם,ד-ו)
לא הוצרכו לפרט את אלו אלא מפני שיש להם סימני טהרה,"את הגמל..."אע"פ שמעלה גרה הוא הואיל ואינו מפריס- טמא הוא (מדרש לקח טוב).
4.ייחודו של החזיר: סימן הטהרה החסר-פנימי
וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי:(בראשית כ"ו,לד)
עשו היה נמשל לחזיר... החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו, לומר: ראו שאני טהור... כך אלו גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים. כל ארבעים שנה היה עשו צד נשים מתחת יד בעליהן ומענה אותן. כשהיה בן ארבעים, אמר: "אבא בן ארבעים שנה נשא אישה, אף אני כן (רש"י,שם)
5.צביעות ברשימת העופות הטמאים:
אֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ (ויקרא י"א,ט"ו) ת"ר עורב- זה עורב אוכמי, כל עורב-להביא עורב העמקי (שכולו לבן) ,למינו- להביא עורב הבא בראשי יונים
(חולין סג,ע"א).
בראשי יונים-ר"ל שראשו דומה ליונה (תורה תמימה ,שם)
החסידה. זו דיה לבנה . ולמה נקרא שמה חסידה, שעושה חסידות עם חברותיה במזונות(רש"י ,שם)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה: אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס. (סוטה כב,ב)
